כל החדשות מאת ציון סולטן

כאשר ענני אבק שיירות הטנקים הדוהרים החוצה מהרצועה מחליפים את הדי הפיצוצים, אפשר לומר ניצחנו!! ניצחנו את האויב הגדול שבא לפגוע בנו. הוא יישאר עם ההרס והחורבן עוד שנים ארוכות. אנחנו נחזור מהר לעצמנו. הילדים כבר חוזרים לימים בהם חושבים על צה"ל, צבא הנצח, אליו יגדלו בבוא זמנם.

הרבה שאלות שמענה כנראה לא תקבלו עליהם כאן, אבל אפשר לנסות במקום אחר, בייעוץ המשפטי, בגזברות, אצל מבקר המדינה, אצל החותם על הצ'קים. מאיפה הכסף? ואם כבר אז למה אין אירועים אצל הציבור הדתי לאומי או החילוני? אלה לא יודעים מהי שמחת תורה?רק למגזר אחד- שמחת תורה לחרדים בלבד. אגב גם בקהילות הקנאים אין חגיגות כאלה.

המחנה החרדי בבית שמש רקד ושמח בליל אמש ה-7 באוקטובר. מנותקים? לגמרי. מי שרוצה אחדות כמצוות הלולב שהחזיקו בידיהם ביום, צריך היה מעט להתאפק לפחות לילה אחד, (השנה יום ה-7 באוקטובר ליל הקפות שניות חופפים) יש עוד ימים רבים במהלך ימות החג ל'שישו ושמחו'. לפחות בליל ה-7 באוקטובר בו רבים בעם כאבו ודמעו את אירועי ה-7 באוקטובר. צריך להפגין הזדהות למען האחדות.

החיזבאללה כבר הספידו אותו, התיעוד מהפגיעה הישירה שחטף הוכיחו את אמירתם. הוא, קרי יוחנן נקטלוב, מי שהוגדר אחד הפצועים הכי קשים במלחמת לבנון בזירה הצפונית, ניצח גם בקרב הזה והפך לסמל לגבורה הירואית של חיילי צה"ל. יוחנן נקטלוב חוזר לרגעי האימה, מספר על ההתמודדות הפיזית, וגם על תכניותיו: אחרי הניצחון על חיזבאללה, ניצחון בהתמודדות על סניף הליכוד בבית שמש נראה כמו צפיחית בדבש, להוביל מהפך אפשרי בהנהגת הליכוד בבית שמש. קראו לא רק על גבורתו, אלא גם על הדרך של הצעיר מהפריפריה עד לצמרת הפוליטית המקומית בבית שמש. צעיר שאפתן ששום אתגר לא מפחיד אותו.

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הגיע לראות מקרוב את מערך החיסונים בעיר מתפקד.

כנראה שכן. ואם לא אזי אנחנו קרובים לשם. זו המציאות בעידן כהונתו של גרינברג. ביטול בחירות עתידי, שימוש נרחב בפולחן אישיות, דיכוי ביקורת, האיש שלא מעז לקיים מסיבות עיתונאים. גם השתיקה של חבריו להנהגה מדאיגה, הסכמה או כניעה מבשרות על צורת שלטון מסוכנת. ממליץ לגרינברג להתנתק מעט ולהביט אחורה, האם ככה קיווה/ציפה להיות אחרי שנה וחצי בתפקיד חלום חייו.

גמליאל אחד, לולב 2.60 מ', 72 הדסים, אתרוג 3.6 ק"ג, זה התפריט של יוסי גמליאל להקביל פני חג הסוכות, לאחדות בעם. אמן.

אפשר להקדיש אירוע חגיגי בריקוד ושירה לשובם של חטופינו והצלחת חיילינו, להקדיש אותו לזכור אישיות רבנית שנלב"ע? המחלקה למורשת ישראל בהנחיית רינה הולנדר העדיפה להנציח משגיח עירובין תוך דילוג על מרא דאתרא. הזוי ועצוב.

שלוש תאונות לבוקר אחד, האם זה לא יותר מדי? מי מקפיד על בטיחות בדרכים? בית שמש ממשיכה להתפשט ללא תכנית אב תחבורתית לויסות ומעקב אחרי התנועה בכבישים. ובעיקר בעיקר הוועדה שאמורה לדון ולפקח על בטיחות בדרכים של נהגינו ותושבי העיר לא מתכנסת... זלזול בחיי אדם.