דעות בית שמש

ביקשנו מח"כ משה אבוטבול, סגן שר במשרד החקלאות לשעבר, לסכם את חודשי המלחמה הארוכים, יש שאומרים ארוכים מדי,. שאגת הארי, חרבות ברזל, עם כלביא והוא מלא אופטימיות ואמונה: אנחנו עוד ננצח, בעזרת ד' !!!

200, 250, 300, 400 או חצי מיליון תושבים. מי רוצה בכך? האם כשבאתם ורכשתם דירתכם ידעתם שאתם הולכים לגור בעיר מוכת גורל כמו שהיא נראית עכשיו, אל תתרשמו מהנוף, כי הוא קסום אבל גם משקר. העיר חולה, בחצבת, בקורונה, בלי מערכת חיסון, בלי חינוך, כיתות נסגרות בגלל מי גשם. כיתות בקרואנים, כיתות קורסות על ילדים. האם פעם חשבת להשפיע בשאלה החשובה עד לאיזה גבול אתה רצה שיבנו את העיר? הנה קראו והגיבו.

אני מוכן להיות אח לכל מי שרוצה שאני אהיה אח שלו. תנאי אחד- הדדיות. אם את הבסיס - הדדיות- אינו מקבל עליו. אני לא אחיו.

יוסי ריינר, מי שהיה עד לא מזמן דובר בשירות העירייה, והחל תפקידו בעידן עליזה בלוך, מנתח מציאות מהפכנית בשכונת מגוריו. כדאי לקרוא, לגזור ולשמור.

תמי זוסמן, חברת המועצה מסיעת 'עיר מאוחדת', משווה בין המאמץ של בלוך לעומת המאמץ שמשקיע שמואל גרינברג בערב פסח השתא.

לא התאים אתמול לבית המחוקקים להניף את דגל מדינת ישראל, הדגל הקדוש, סמל המדינה, עליו נלחמים חיילינו ואנשי כוחות הביטחון כולם. הצבעת הבושה ביזתה עם שלם, ימין או שמאל, לא כך צריך בית המחוקקים שלנו לנהוג ולהתנהג. להקים אדם ממיטת חוליו, לגייס מצביע מתוך אבל על אימו... שפל כל השפלים. שיא כל שיאי האבסורד.

אכ"א מעמיד מספרי גיוס, הראשן לציון קורא גם לבטלנים לא להתגייס. מה צריך? לא כך ולא כך. יש חוק גיוס, כולם חייבים בגיוס. מי שאנו מתגייס כחובה אין לו זכות לשרת ציבור בשום תפקיד.

ידעו לספור את הימים והשבועות בהם לא קיים מסיבת עיתונאים, וכאשר זו הגיעה נמנעו מלהגיע. התנהגות עיתונאית למופת?!!!.

עוזבת את העיר, פורקת את הייאוש את התסכול ואת כל כאבי הבטן שיש לה. בתקווה שבמקום החדש אליו היא הולכת יהיה יותר טוב. הרבה יותר טוב.