איך נכסים בעלי ערך מנהיגותי נעלמו מתוך הנוף הטבעי של הליכוד?

אתמול השיק גלעד ארדן עוד מפלגה חדשה בבחירות 2026. לידו ניצב ח"כ נוסף יולי אדלשטייין. המשותף להם, הם היו בכירים בליכוד, מפלגת הליכוד, המפלגה שעד עתה לא יודעת איך בדיוק תיראה רשימתה לכנסת הקרובה. בליכוד יודעים דבר אחד בטוח בנימין נתניהו יהיה האיש מס' 1, מי הבאים אחריו. אף אחד לא יודע, כולל הבכירים שבבכירים. וכאן אפשר למנות בלי כל סדר, אמיר אוחנה, אבי דיכטר, יריב לוין, מירי רגב, עמיחי שקלי, אלי כהן, ישראל כץ, חיים כץ, משה סעדה, ניר ברקת, גדעון סער, זאב אלקין, וכל שאר חברי הרשימה.

ארדן ואדלשטיין אינם הראשונים להיפלט מהליכוד. במהלך כהונתה של הכנסת ה-25 חלו מספר שינויים בסיעת הליכוד, כאשר חברי כנסת מסוימים פרשו מהחיים הפוליטיים או עזבו את המפלגה, לצד שרים שהתפטרו במסגרת "החוק הנורווגי".

להלן רשימת חברי הכנסת הבולטים שפרשו או עזבו את הסיעה במהלך הקדנציה: יולי אדלשטיין פרש על רקע שבר עמוק ומתמשך מול הנהגת הליכוד והמפלגות החרדיות סביב חוק הפטור מגיוס. כיו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, הוא סירב לקדם את החוק ללא יעדי גיוס וסנקציות משמעותיים. בעקבות התנגדותו, הוא הודח מתפקידו כיו"ר הוועדה על ידי סיעת הליכוד. לאחר שהקואליציה העבירה בקריאה ראשונה את "חוק יסוד: לימוד תורה" (לו התנגד), הודיע על פרישתו וטען כי הליכוד איבד את דרכו האידאולוגית המקורית.

ארדן לא כיהן כחבר כנסת בכנסת ה-25 מטעם הליכוד. הוא שימש כראש משלחת ישראל באו"ם עד לשנת 2024, ותפקיד זה מנע ממנו לקחת חלק ברשימת הליכוד שנבחרה לכנסת זו. עם סיום תפקידו הדיפלומטי ולאחר שחזר לישראל, החל ארדן לבחון את עתידו הפוליטי ובמאי 2026 הצהיר על כוונתו להציג חלופה לימין הנוכחי. הדלתות ננעלו בפניו ע"י יריבים פוטנציאלי.

בנוסף לשני הנ"ל שימו לב לרשימה הבאה. ח"כ דן אילוז הודיע באוגוסט 2026 על עזיבת מפלגת הליכוד ומעבר למפלגת "ישראל ביתנו" בראשות אביגדור ליברמן, על רקע התנגדותו לחוק הגיוס.

יואב גלנט התפטר מהכנסת בינואר 2025 ולקח פסק זמן מהחיים הפוליטיים. זאת בעקבות הדחתו מתפקיד שר הביטחון ומחאותיו נגד חוק הגיוס. (במקומו נכנס לכנסת עפיף עבד).

אופיר אקוניס: פרש מהכנסת בשנת 2024 לאחר שמונה לתפקיד הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק. (במקומו נכנס לכנסת צגה מלקו).

עוד חברי כנסת 'מאוכזבים' היו גדעון סער היה מאדריכלי ומנהיגי הליכוד הבולטים במשך שני עשורים (מזכיר ממשלה, יו"ר סיעה, שר חינוך ושר פנים). למרות שהתפצל מהמפלגה בעבר כדי להקים את "תקווה חדשה", הוא חזר בקדנציה הנוכחית לשתף פעולה הדוק עם הליכוד במסגרת הקואליציה. אתו פרש וגם חזר לליכוד זאב אלקין, 20 שנה בליכוד!!!

שרן השכל החלה את דרכה הפרלמנטרית ונכנסה לראשונה לכנסת בשנת 2015 כחברת כנסת מטעם הליכוד. היא עזבה את המפלגה יחד עם סער בשנת 2020 לטובת "תקווה חדשה", ממנה פרשה לחלוטין ביולי 2026 והקימה מפלגה ישראל תחילה.

דני דנון 'הוגלה' לחו"ל כי לא קיבל תפקיד בממשלת נתניהו. וכך הרשימה יכולה להמשיך והתארך . ולא שכחנו את משה כחלון... ואת אביגדור ליברמן ואת עוזריו הקרובים של נתניהו נפתלי בנט ואיילת שקד...

עכשיו תנסו להסביר, מה גרם לכל אלה לקחת רגליים ולצאת משורות הליכוד. ושימו לב רשימה בכירה ומכובדה. כולם ביחד יכולים להרכיב ממשלה בשלל תפקידים הקיימים. למה הם עזבו את השורות? מה לא אהבו את שיטת הבחירה- אולי את מרכז הליכוד, אולי את החנפנות שנדרשו לנציג. מה הותירו אחריהם?

זה לא חילופי דורות, זה משהו שגרם לכל אלה ועוד ( זאב בנימין בגין, דן מרידור, אהוד אולמרט) לקחת רגליים וללכת, הרי כולם נחשבים אנשי ימין. נכסים בעלי ערך מנהיגותי נעלמו מתוך הנוף הטבעי של הליכוד. איך זה שנבחרת כמו זו המוצגת למעלה מגדעון סער ועד גלעד ארדן נפרדת מביתה אחרי שנים. אם זוג נפרד האשם אינו רק צד אחד, מישהו יכול לתת הסבר לתופעה? אלה שפרשו אינם האחרונים השכל, ארדן, אדלשטיין, או יעלון, או אפילו אריאל שרון ושאול מופז שהקימו את קדימה היו בהנהגת המדינה. מעניין אם מנחם בגין או יצחק שמיר ואפילו מישה ארנס, עוזי לנדאו או מיכאל איתן, היו נותרים בעידן בו נתניהו שולט.

התשובה היא אולי בידי פסיכולוגים להסביר התופעה. התשובה בידי מומחי פוליטיקה היא משהו פשוט יותר: בנימין נתניהו. וקשה כנראה לערער עליו, קשה איתו, קשה עוד יותר בלעדיו, לפחות מבחינת בוחרי הליכוד.