מי לא רוצה שהקאנטרי בנווה שמיר ייפתח?

פולמוס שהחל בין עו"ד אלי בוטבול (לא ברור אם באופן עצמאי ויזום שלו, או כב"כ סיעת הליכוד בעיריית בית שמש, לבין היועץ המשפטי לעירייה עו"ד מיקי גסטוירט הגיע בסופו של דבר לעתירה מטעם ארבעה תושבי שכונת נווה שמיר, שניים הם בניו של עו"ד אלי בוטבול, עוה"ד רגב ועידן בוטבול, יחד עם טליה לילך שמש וגל לחמני, (בכתב התשובה לא מצויינת העובדה שהשניים- בניו של עו"ד בוטבול הם עורכי דין). ההחלטה: בית המשפט נמנע מלהתערב בהמשך ניהול המכרז שכבר הסתיים השבוע, ונתן אפשרות לעותרים ולעיריה להגיע לפשרה. במידת הצורך יתכנס בי המשפט שוב למתן החלטה. ה

כבר נכתב כאן על ענין הפעלת הקאנטרי בנווה שמיר ברצון העירייה להפרדה. הצעתנו היתה ללמוד מתפעול הקאנטרי הראשון בבית שמש, לתת לאלה וגם לאלה לא יחסר. דהיינו מעורב וגם בנפרד. העירייה לא התייחסה ואז בא מכתבו של עו"ד בוטבול ולאחריו העתירה.

נבהיר מה שברור לנו ובודאי למי שמצוי בהתנהלות עירונית. כל מכרז, כל מכרז ולא רק הפעלת קאנטרי חייב לעבור דרך הייעוץ המשפטי של העירייה. הבודק בציציות הכתובים. הסעיף שהגיע לפתח בית המשפט היה עימות בסעיף הפעלת הקאנטרי על בסיס נפרד בלבד!!! מנין זה הגיע? הנבחרים ואולי ראש העיר ביקש, (מהו צריך מלחמות עם הרבנים?), וגסטוירט נענה. האם הלך היועמ"ש גסטוירט ובחן את השאלה הזו? איך הלך אחרי החבל ונפל לבאר? והלוא שאלת רב היתה מונעת ממנו לכתוב את ההבל הזה כי "לא נפל כל פגם בהחלטתה לפיה בריכת הקאנטרי תופעל בהפרדה בהפרדה וללא שעות משפחה". ועוד להוסיף: " כי החלטה זו מבוססת על אדנים עובדתיים ( מניין, איפה זה כתוב?!!!) ומשפטיים העומדים בהוראות הדין ובכללם החלטות של בתי המשפט במקרים דומים". גסטוירט לא צירף פס"ד, או ציטוטים מתוך 'האדנים המשפטיים". גסטוירט אינו יועץ משפטי עצמאי לכתוב באמת את מה שהחוק מכתיב, אין עוד עו"ד בארץ שעבר תהפוכות שלטוניות כמוהו, (ליכוד, ש"ס, עצמאי, ודגל) והוא חייב לרצות את כולם- זה אומר השקפת עולמם. עד שזה מגיע לבית המשפט... שם (כך התקוה) חשובה הכרעת החוק ולא עמדתו של ראש עיר צבוע בצבע פוליטי מהזרם אליו שייך..

אז יש פגם או אין? בית המשפט אומר במפורש שיש כאן פגם, אחרת לא היה נותן אפשרות לצדדים להגיע לפשרה. אם אין פגם, מה היה בית המשפט עושה? זורק את העותרים מכל המדרגות... והנה לא זרק אותם, אלא השהה והציע להגיע להסכמות. האם לא מתפקידו של היועמ"ש היה לחשוב בסגנון כזה כצפוי של בית המשפט? אם היועמ"ש היה מעמיד את הנהלת העירייה בטעותם זו וכל העתירה הזו היתה נמנעת. בעירייה וגם בייעוץ המשפטי חשבו להם, כמו בטענות הרבות על הקצאות, כמו בטענות על איוש תפקידים ובעלי משרות, הציבור אולי קצת ינבח, וזה יעבור לו.

בתשובתו של זו גסטוירט הוא גם מציג עובדות מצוצות מן האצבע, הדרישה להפרדה היא של חלק ניכר מהאוכלוסיה הלא חרדית". מה?!!! מנין הנימוק הזה.

תשובתו של גסטוירט לעו"ד בוטבול כל כך חצופה שהיא בלבד עילה לעורר כאן מלחמות וזעם ציבורי. אכן מדובר בבריכה עירונית, אשר במקרה מוקמה בשכונה מסויימת. האם מר גסטוירט לא ידע צביונה של השכונה? לא היה כאן כאשר הצדדים הפוליטיים כבר דנו בעניין וסיכמו על צביונה של השכונה- רמה ה לכללי, רמה ד לחרדים, הרי הוא היה היועץ המשפטי באותם ימים. הוא לא חדש במחלוקת המתנהלת כאן במשך שנות דור? מה חשב שאנחנו הציבור מטומטמים ואו שוכחים? גם אם הבריכה היתה ממוקמת בצור הדסה, אסור לבריכה הזו לפעול באופן נפרד!!! קל וחומר בשכונה שהפכה במשך השנים למעורבת, ועדיין בה החזקה הקיימת שהיא השכונה לציבור הכללי, לפי שמה, לפי מוסדותיה, לפי שמות רחובותיה (טיעונים נכונים וצודקים בכתב התביעה).

העדיפה המשיבה במקרה זה, עיריית בית שמש, להתבסס על פס"ד קרית ארבע. הבריכה בקרית ארבע נסגרה במשך שנים ארוכות בשל המחלוקת. שלוש עתירות לבג"ץ. האם זה מה שמייחלים כאן ראש העיר/היועץ המשפטי (שניהם משפטנים)?. והרי בגץ קיבל הכרעה בקרית ארבע. בג״ץ קיבל את טענת העותרים בדבר חובת המועצה לספק שעות רחצה ללא הפרדה, האם זה לא מה שיפסוק גם בית המשפט?.

אחד הנימוקים המרכזיים שהציגה העירייה נוגע ללימודי השחייה לתלמידי כיתות ה'. לדבריה, בתי ספר רבים נמנעים מהגעה לקאנטרי הישן בשל קיומן של שעות משפחה במקום, אף שהפעילות עצמה מתקיימת בשעות נפרדות. בעירייה הדגישו את החשיבות הרבה של לימודי השחייה, בין היתר לנוכח מקרי טביעה באוכלוסיות שאינן משתתפות בשיעורים אלה. תואיל העירייה בטובה ותעמיד סכום כסף לבניית בריכה – ללימוד שחיה בלבד!! הפעלתה תהיה הרבה יותר זולה ואחזקתה דומה. אין כסף? תקדימו קבלה על חשבון השנים הבאות ממפעל הפיס ומהטוטו.

ולפני סיכום: עשינו עבורכם שאלת רב.

"מותר מעיקר הדין לחרדי לשחות בבריכה שבעבר התרחצו בה במעורב, בתנאי שבשעת השחייה שלו המקום נפרד לחלוטין ואין בו נשים כלל (כולל עובדות או נשים שעוברות באזור הבריכה).

האיסור ההלכתי על רחצה מעורבת נובע מגדרי צניעות, שמירת העיניים ומניעת הרהורים אסורים בעת השחייה עצמה. לכן, המים עצמם אינם הופכים ל"אסורים" או לטמאים מבחינה הלכתית בגלל ששחו בהם גברים ונשים יחד לפני כן.

הרב יצחק יוסף, הראשל"צ, בתשובה לשאלה מסביר העניין: והנה אם יש בריכה אחרת בקירבת מקום, שהיא מופרדת במשך כל השנה, בודאי שילך לשם, ולא ילך למקום שבשאר השנה מתרחצים שם בתערובת בעוה"ר, שאין לחזק ידיהם של אלה המכשילים את הרבים. אך אם אין בריכה אחרת בקירבת מקום, מעיקר הדין יש להקל ללכת לשם. ואמנם אם הצבור החרדי יתאחד וימנע מללכת לשם עד שהבריכה תהיה נפרדת במשך כל השנה, והדבר ישפיע על מנהלי המקום להיענות לדבר זה, אין הכי נמי יש להמנע מללכת לשם בכל אופן. אבל אם מנהלי המקום ימשיכו בלאו הכי בדרכם, מעיקר ההלכה אין מניעה מללכת לשם בזמנים שהרחצה בבריכה היא נפרדת לחלוטין.

בית המשפט קרא לעירייה ולעותרים לנהל הידברות ולנסות לגבש מתווה מוסכם. בין האפשרויות שהוזכרו נמצאת אימוץ זמני של מתכונת הפעילות הנהוגה בקאנטרי הישן, המשלבת שעות נפרדות ושעות משפחה.

אם הצדדים לא יגיעו להבנות, הם יוכלו לשוב לבית המשפט ולפרט את הצעותיהם ואת המחלוקות שנותרו. העירייה נדרשה להודיע לעותרים לפחות 14 יום לפני המועד המתוכנן להפעלת הקאנטרי. בשלב זה לא ניתן צו להוצאות.

ועוד עניין אחד בשוליים: שימו לב איך הציבור הכללי- כולל העותרים- מוכנים להבין ולקבל מתן שימוש בשעות מופרדות לציבור החרדי, הוא הציבור החרדי ויותר מכך, ראש העיר והסמוכים לשולחנו כולל היועץ המשפטי נלחמים על 'כולה שלי'. בושה!!!

אסור שהקאנטרי יעמוד כאבן שאין לה שימוש, השטח הזה יקר וחייב להיות מנוצל עד תום לטובת כל תושבי העיר, גם אם יש בעיר רק 'רשע' אחד שמבקש לשחות הוא עם משפחתו, הקאנטרי חייב להיות מתאם גם לצרכיו שלו.