במוקד: חופש הביטוי ונסיונות הדיכוי בעולם התקשורת

השבוע היתה דרמה, בדרך כלל המדווחת על הדרמות עמדה במרכזה של דרמה נוגעת אליה, נוגעת לחופש הביטוי, נוגעת לכיס של כולם. תאגיד השידור הציבורי הביא את אחת מעמודי האור בתאגיד הציבורי- ושוב הממומן מכספי המיסים של כולם, שמאל וימין, יהודים ולא יהודים, חרדים, חילוניים ודתלים, כולם זה כולם- למבחן עצמי. לא רבים היו עומדים בו, היא, אילה חסון עמדה באומץ, בנחישות, ביושר- במבחן. לא הצליחו לשבור את רוחה, לא הצליחו לגמד את מחשבותיה, לא יכולים לה. שיעור בחינוך לכולנו, איך מתמודדים מול בעלי השררה, מול בעלי הממון, מול מקבלי ההחלטות שחושבים שהם האלוהים של העולם.

והדרמה הזו אינה יחידה בעולמנו, גם בעולמנו הצר המקומי החשוך קיימת דרמה דומה. השבוע התפרסם טור דעה אצל ידידי ועמיתי לתקשורת המקומית, אצל מיכאל (מיקי) רווח (מיטב תקשורת) בו נחשף כיצד הוא, הקטן, בכל זאת מישור מקומי, רק מישור מקומי, אינו נכנע ואינו נרפה מול הלחץ המופעל עליו בהפעילו אתר חדשות. בסה"כ אתר חדשות מקומי בואטסאפ עם אלפי עוקבים.

הנה כך כתב בראשית השבוע: "כבר תקופה ארוכה שאנו במערכת החדשות 'מיטב' מתריעים ללא חת וללא מורה על הפקרות תכנונית, אלפי עבירות בנייה שנותרות ללא מענה, ומחסור משווע בכוח אדם במחלקת הפיקוח על הבנייה ובמחלקה המשפטית.

עכשיו המציאות מתפוצצת להם בפנים, הרשות הארצית לאכיפה במקרקעין פתחה בחקירה מקיפה נגד בכירים בעירייה, לצד חשש כי פוליטיקאים יוזמנו להיחקר תחת אזהרה בגין הצבעות תמוהות, עצימת עיניים, התערבות בהקצאות ודברים נוספים.

על אף הניסיונות של גורמים בעירייה שתחת ראש העיר שמוליק גרינברג להשתיק את הביקורת ולהדיר אותנו מפרסומות, ככלי התקשורת היחיד לצד ציון סולטן שסירב להימנע מביקורת עניינית ואמיתית, האמת יוצאת כעת לאור.

עבורינו זה לא יום חג, אנו לא שמחים לאיד, אלא זהו יום חג עבור תושבי בית שמש, היום קיבלנו הוכחה ניצחת לכך שחשיפת הליקויים והנאמנות לציבור חזקות מכל ניסיון השתקה של ראש עיר או מי מטעמו".

מהו אותו ניסיון השתקה? ידוע בקרב הציבור, שני מוקדי תקשורת אינם זוכים ליהנות מקבלת פרסומים מלשכת דוברות העירייה. בעולם המשפט קוראים לכך אתנן, בשפתו של מנדלבליט מכנים זאת שוחד. כלומר תפרסמו חיובי- תקבלו. תפרסמו ביקורת תשכחו מהתקציב הזה. זהו נסיון ההשתקה שדיבר עליו חברי. למי הם נותנים? הציבור אינו טיפש, רואה מי מהלל, משבח, מברך כל גרגור מלשכת ראש העיר ומי מבקר בעקביות את המחדלים הרבים המתקיימים כאן. שומרי הסף יודעים מהסיפור כולל היועמ"ש, כולל הגזבר, כולל המנכ"ל. כולל מבקר המדינה!!!

תראו, האם זה פוגע. ממש כפי שאילה חסון, נפגעת מהעובדה שהיא צריכה לחפש לה מקור פרנסה כך שני מוקדי התקשורת האלה, זה בכלל לא משנה אם קוראים לך אילה חסון, 'קרן אור' או 'מיטב חדשות', אסור לאכוף בדרך הזו את סתימת הפיות. אדרבא, תתמודדו!!! יש לכם תשובות לטענות כבדות המשקל המועלות באתרים האלה, יטרחו הניצבים על תפעול העירייה ויעמידו אותנו על טעויותינו. לא מדובר בעמדות אישיות פרטיות, אלא עובדות נראות לעין. כאשר מיקי כותב על הפקרות בעולם ההקצאות, זה לא לכבודו או לשמו או לטובת חבריו וידידיו. הוא מבקש הגינות, מבקש תכנון נכון של העיר, מבקש לשמור על שטחים ציבוריים מפני עושק. ראו כמה תלונות מעלה תמי זוסמן חברת מועצת העיר הלוחמת.

ומצופה היה שאחרי כתבתו של מיקי, יזומן הוא או מי מנציגיו לשולחן העיריה, למנכל העירייה לשטוח טענותיו בעניין. לא כך נהגו בעירייה. נכתב, נשכח. לא, לא שוכחים. הציבור קורא, זוכר, מבין, ויבוא חשבון ביום שהוא צריך לבוא חשבון.

מתברר שמקרי אילה חסון יש הרבה, לא רק בתאגיד, גם בתאגידים אחרים ברשויות המקומיות. האם מבקר המדינה יבדוק פעם אחת ולתמיד ויכסה את הפגם המנהלי הזה? וזה לא שאני תולה יהבי בביקורת, ראו עניין קרובי המשפחה שפרסם על בית שמש, סתם במאמר מוסגר, אספר לכם שאיש בעירייה לא שם על הדוח ההוא. אחרי הדוח ההוא נכנסו עוד ועוד קרובי משפחה מקרבה ראשונה ושניה לעבוד בעירייה.

אז, חופש הביטוי. בסופו של יום, כל ביקורת בסה"כ נועדה לשנות, להשפיע, לתקן. אדרבא ואדרבא קראו תקנו ואנחנו, לפחות כותב שורות אלה ידווח בין אם תחליטו לפרסם אצלו ובין לאו. ובא לציון גואל.