קיץ חם -10 גופי תרבות יבנו לכם את תכנית הקיץ, להנאתכם.

בקיץ הקרוב, אתם תחושו בכך. פתאום יצוצו מפעלי נופש לנשים בטבריה, הסעות לחופי הים, או לפארקי מים. יש מי שמארגן לציבור החרדי את ההופעות והבאת האמנים לטעמם ואת הנסיעות לפארקי המים. יש תרבות תורנית, כביכול לכלל, מחלקת ח-ן חרדי, מחלקת מורשת מן המזרח, ועוד. הרשימה מלאה בגוף הסרט...

מי דואג לאוכלוסיה המתמעטת- הציבור הכללי בעיר? למשל, האם יש סיכוי שנראה כאן פעם את אביב גפן? לפי ההיגיון המוניציפלי הבריא, כשהציבור הכללי הופך למיעוט – הוא זה שצריך הגנה ותקציבים ייעודיים. אך בפועל קורה דבר הפוך: בישראל, תקציבי תרבות מחולקים לפי כוחן של הסיעות במועצה. מכיוון שהציבור הכללי בבית שמש הצטמצם פוליטית, הנציגים שלו מתקשים להילחם על תקציבי ענק להופעות גדולות. אז יהיה מי שיענה שיש אגף אירועים ויש רשת המתנסים .עוד נגיע לכך.

בדקנו, המחלקה למורשת מן המזרח, קיימת בעיריית בית שמש ובירושלים. אבל אינה קיימת בערים הבאות: בני ברק, בית"ר, רכסים, אלעד, ואפילו בקרית ספר אין. בעיריית מודיעין עילית (הכוללת את שכונת קריית ספר) אין אגף או מחלקה רשמית בשם "מורשת המזרח".

בדומה לבני ברק, המבנה המוניציפלי מבוסס על אגפים כלליים המשרתים את כלל המגזרים והעדות בעיר (ליטאים, חסידים ובני עדות המזרח כאחד). הפעילויות התרבותיות והקהילתיות מנוהלות תחת הגופים הבאים: אגף ח"ן (חברה ונוער): זהו האגף המרכזי האחראי על הפקת אירועי התרבות, התוכניות התורניות, פעילויות הקיץ, והקייטנות המסובסדות לכלל המשפחות והקהילות בעיר. אגף לחיזוק קהילתי: מרכז יוזמות חברתיות, תמיכה קהילתית, פרויקטים של ביטחון קהילתי, התנדבות וקליטת עליה. המרכז הקהילתי (המתנ"ס העירוני).

בעיריית ביתר עילית אין אגף או מחלקה רשמית בשם "מורשת המזרח". כמו בערים החרדיות האחרות שבדקנו (בני ברק ומודיעין עילית), המבנה העירוני בביתר עילית מרכז את כלל הפעילויות התרבותיות והקהילתיות תחת מחלקות כלליות המעניקות שירות לכלל הקהילות והעדות בעיר.

במועצה המקומית רכסים אין אגף או מחלקה רשמית בשם "מורשת המזרח". בדומה לשאר היישובים והערים בעלי האופי החרדי המובהק שבדקנו, הניהול המוניציפלי מבוסס על גופים כלליים המרכזים את הפעילויות והתקציבים עבור כלל הקהילות ביישוב (ליטאים, ספרדים וחסידים כאחד). הכתובת המרכזית לפעילויות תרבות, קהילה ואירועים תורניים ברכסים היא: מתנ"ס רכסים (המרכז הקהילתי): משמש כזרוע הביצועית העיקרית של המועצה להפקת כלל אירועי התרבות, החוגים, פעילויות הקיץ, ותוכניות פנאי ומנוחה המותאמות במיוחד לצביון התורני והדתי של היישוב. הסיבה להיעדר מחלקה בשם "מורשת המזרח" ביישובים אלו אינה קשורה לכמות התושבים, אלא לאופי הפוליטי והמבני של הרשויות החרדיות.

מה שטוב ברכסים, בבית"ר, במודיעין עילית, באלעד, בקרית ספר למה אינו יכול להיות טוב בבית שמש? מחלקת "מורשת המזרח", למשל, ולא רק היא, מוקמת כדי לייצר תקציב ייעודי ומוגן לציבור הדתי-מסורתי, שלא ייבלע בתקציב התרבות החילוני או הכללי. בערים חרדיות, מאחר שכל תקציב התרבות מיועד מראש לציבור שומר מצוות, אין צורך "להילחם" על הגדרה נפרדת כזו בתוך העירייה. תוסיפו לכך את המגוון הרב בציבור החרדי' בציבור החרדי, חלוקת המשאבים אינה נעשית תחת כותרת אחת של "חרדים", אלא מחולקת בצורה מגזרית וקהילתית מובהקת בין שלוש זרועות מרכזיות: ליטאים, חסידים וספרדים (בני עדות המזרח).

תקציבי התרבות והקהילה אינם מרוכזים תחת גג אחד, אלא מבוזרים ומחולקים באופן מוצהר לפי שיוך קהילתי ופוליטי:

1. המגזר החרדי-ספרדי תיק מורשת מן המזרח: מוחזק בידי אהרון כהן (מסיעת ש"ס). התיק הזה מנהל באופן ייעודי את אירועי התרבות, ערבי הפיוט, התוכניות התורניות והתקציבים הקהילתיים של הציבור החרדי-ספרדי בעיר. הוא מחזיק בנוסף גם בתיק ייעודי בשם "תרבות לבקר בהיכלו".

2. המגזר החרדי-אשכנזי )פיצול פנימי) תיק תרבות חרדית: מוחזק בידי ישעיהו וייסמן )מסיעת דגל התורה הליטאית). תיק תרבות חסידית: מוחזק בנפרד בידי יהושע בוקסבוים (מסיעת אגודת ישראל החסידית). תיק ח"ן חרדי (חברה ונוער): מוחזק בידי קלמן היימן. תיק תרבות קהילות צעירות (חרדי): מוחזק בידי מוטי לייטנר.

3. הציבור הכללי, הדתי-לאומי והמסורתי: תיק מורשת ישראל וספריות עירוניות: מוחזק בידי סגנית/משנה לראש העיר רינה הולנדר (מסיעת הציונות הדתית/בית שמש מאוחדת). תיק זה מתקצב תרבות יהודית, אירועים ופעילויות המותאמים בעיקר לציבור הדתי-לאומי והמסורתי בעיר.

תיק תרבות ואירועים (כללי) וספורט: מוחזק בידי חבר המועצה משה שטרית (מסיעת הליכוד). זהו התיק שאמור, תיאורטית, לתת מענה לתרבות הכללית והחילונית בעיר, ומנהל את האירועים העירוניים המרכזיים שפתוחים לקהל הרחב.

תיק המתנסים מוחזק בידי חסיד גור, חנוך דרגנר. אתם חושבים שדרגנר יאפשר להביא מופעים או פעילויות בניגוד להשקפת עולמו? תחלמו על כך. ובאחרונה הוא גם סיכל את מי שהחזיק בתפקיד מנהל רשת המתנסים, והעדיף ממונה חרדית. ולא הזכרנו את המועצה הדתית, שגם היא בתקציבה הדל, מצליחה לתמוך ולעודד פעילות תרבותית, והיכל התרבות המספק תכני תרבות לא מעטים בעיר במימון עירוני מלא. (בשיתוף מפעל הפיס). ב ועוד הערה, אם תחלקו את סך התקציב, בין כל הגופים נניח בשיעור שווה. תקבלו 1/10. לציבור החרדי יש 8/10 מלאים, כי לאירועים חרדים ציבור כללי לא משתתף. באירועים ממלכתיים חרדים כן באים..

השורה התחתונה: כפי שניתן לראות מחלוקת הסמכויות, הכסף הציבורי של תושבי בית שמש נחצה לחמש או שש פרוסות שונות, כאשר כל נציג פוליטי דואג לאינטרסים התרבותיים ולסגנון של קהל הבוחרים הספציפי שלו. התוצאה בשטח היא שנוצר קושי אמיתי לייצר אירועי תרבות גדולים ומגוונים המיועדים לציבור הכללי, שכן הרוב המוחלט של התיקים והתקציבים צבועים מראש למגזרים החרדיים השונים.

למראית עין, הקמת 5–6 מחלקות תרבות שונות לאוכלוסיות שונות נראית ככפל תפקידים ובזבוז משווע של מנגנונים (יותר מנהלים, יותר משרדים, יותר מזכירות). עם זאת, המערכת מצדיקה זאת בשני אופנים: תקציב קבוע, חלוקה שונה: ברוב המקרים, סך תקציב התרבות העירוני נשאר זהה. במקום שמנהל אגף תרבות אחד יקבל 10 מיליון ש"ח ויחלק אותם, התקציב פשוט מפוצל מראש בין המחלקות השונות. אינטגרציה קהילתית: הטענה המוניציפלית היא שהמבנה המבוזר מייעל את העבודה, מכיוון שרכז תרבות חסידי יודע בדיוק אילו תכנים מתאימים לקהל שלו, בעוד שמנהל תרבות כללי לא יצליח להנגיש תרבות לקהל החרדי, ולהיפך.

כאמור הדברים מובאים לך הקורא היקר, כדי להמחיש לך עד כמה הביזור הזה קיים. טוב או לא, משאיר לדעתכם. אשמח לקבל תגובות.