אין זמןלאנשים אין זמן לשום דבר.אני מתקשר למכרים להזמינם לשיעור חגיגי, מרחק שבוע ממועד השיעור המיועד. הם מבטיחים לבוא, אומרים שירשמו, אומרים 'בוודאי, איזו שאלה!', מסכימים שזה חשוב, מתייחסים באהדה, מתנגנים בטון הבטחה לא מעורערת, כך, עד לרגע האמת. ואז, בבוא יום פקודה, מתחילים...המשך קריאה »
דברים שלא נס ליחםפסח הוא גם החג של הדברים המיותריםגמורים {או: המטלית שלא נס ליחה}.. שחה לי עקרת בית ותיקה, שפסח מציף אותה באנרגיות מחודשות, טעונות עצמת טורבו שנתית לא נלאית:
שלא נתעייף מהורינו המזדקנים, הדועכים (נספח לדיבר החמישי)תמיד נעים להיזכר בערגה לטורו של הסופר והפובליציסט יהודה גובני, לא למכירה שמילא את עיתון חדשות קרן אור בית שמש. חזרנו השבוע לאחד מטוריו היותר מחנכים, כדמותו המופתית של הכותב.. הנה הוא, בלי שינוי, עם עוז ותמורה.
גמורים (או: המטלית שלא נס ליחה)שחה לי עקרת בית ותיקה, שפסח מציף אותה באנרגיות מחודשות, טעונות עצמת טורבו שנתית לא נלאית
מן שולחןפסח הוא זמן שולחן קלאסי. כל חיינו הבונים והנבנים הם זמן שולחן. הטור חובר ופורסם בחוברת נשות אמי"ת.
סינדרום מתקני עולם ומבשרי הקץ 2020מילות הרגעה. איפוק וכיבוש הלהט לרוץ לספר לחבר'ה באיצטלה של נביאי זעם
When you need to shoot, shoot! Don't talk!אנשים אוהבים לגנות. המתגנה מחלץ מהמגנה את מיטב מטבעותיו המילוליות, חושף את כושרו הרטורי בפי מאזיניו המהופנטים
ציקו, ביבי, בוזי, בוזי, ביבי, מירי, זיכי, זכי, זיגי...כינויי חיבה שמשתלטים על הדיבור, אני לא אוהב את הקיצורים הללו.
כולם בצפוןהצפון הוא סינדרום, הוא תסמונת, הוא מנטאליות. הצפון הקר בשלהי אוגוסט יוקד הוא פתח מילוט אלטרנטיבי לאסקפיזם מוטס נוסח פריז ובודפסט המוזלות ממילא. הישראלי והישראלי שבנו מוסיפים ליטול את מקל הנדודים
הכול עשוי להתחיל על ספסל פיקניק...לא מזמן קיבלתי בדואר האלקטרוני שלי מסרון ממכר במחנה הקיץ היהודי 'רמה ניו אינגלנד'. כשאתה מעניק חוויית עברית ליהודי בחוץ לארץ, שילחת לחמך על פני המים...