בשנת 2016 העיריות ומועצות בישראל גבו ארנונה בסך של 23.7 מיליארד ₪, כאשר 44% מהסכום מגיע מארנונה למגורים והיתרה מארנונה שלא למגורים (תעשיה, מסחר, בנקאות וכו'). סך ההנחות, הפטורים, השחרורים והוויתור על חובות אבודים בגין ארנונה למגורים של העיריות ומועצות מקומיות הסתכם בכ-3.1 מיליארד ₪ כלומר כ- 30% מסך מהארנונה למגורים, כאשר שיעור הנחה והפטורים מהארנונה למגורים בעיריות גבוה משיעור ההנחות במועצות ועומד על 32% לעומת 25%.
כך עולה מסקירה שערכה חברת המידע העסקיCofaceBdi לרגל פרסום דרוג עורכי הדין המובילים בתחום המיסוי המוניציפאלי. הסקירה מבוססת על נתונים מבוקרים של הרשויות המקומיות לשנת 2016 כפי שהתפרסמו בלמ"ס. בחברת CofaceBdi מציינים כי נמצא מקדם מתאם גבוה (0.72) בין שיעור הפטורים וההנחות לבין הדירוג הסוציו-אקונומי של העיריות והמועצות בישראל. משמעות הדבר, שככל שהעריה יותר חלשה, מנוקדת ראות סוציו-כלכלית, כך גם שיעור ההנחה גבוה יותר וככל ששיעור ההנחות גבוה יותר כך כמובן התושבים שכן משלמים, נושאים יותר בנטל.
בערים מסוימות סכום ההנחות, הפטורים וויתור על חובות אבודים יכול לעלות על סך הארנונה למגורים באותה שנה (בגלל ויתור על חובות אבודים). בולטות בהקשר זה רהט, מודיעין עלית, שדרות, ובני ברק. כולן ויתרו על סכום הגבוה מ-100%- סכום החיוב השנתי של ארנונה למגורים. לעומתן יש ערים בהן שיעור ההנחות נמוך ביחס לממוצע לדוגמא: רמת השרון (12%), הוד השרון (13%) וכפר יונה (13%). הסקר אינו אומד את בית שמש, אך ניתן בהחלט ללמוד מערים אחרות על מצבה של עירנו.
כלכלני CofaceBdi בחנו מה המשמעות של ההנחות והפטורים מבחינת האוכלוסייה המשלמת ארנונה מלאה באותה עיר ומצאו כי בערים מסוימות עלות הפטורים וההנחות עולה על 1000 ₪ בממוצע למשק בית לשנה. כך לדוגמא בחולון שהיא עיר בעלת דירוג סוציו-אקונומי יחסי גבוה, ויתור על כל ההנחות והפטורים בעיר היה יכול לחסוך לכל משק בית לפחות 1266 ₪ לשנה, בכפר סבא הוא היה יכול לחסוך 1057 ₪ בשנה ובפתח תקווה 1042 ₪ בשנה לכל משק בית משלם בעיר.
תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת CofaceBdi מציינת כי הנתונים ממחישים עד כמה בעיות גבייה מקשות על העירייה להפיק תועלת מארנונה למגורים ברשויות בעלות אוכלוסייה סוציואקונומית נמוכה עד כדי מצב שבו היקף ההנחות והוויתורים על חובות מארנונה בשנה מסוימת עולה על ההכנסות. תופעה זו מסבירה את הניסיונות של ראשי ערים לעצור תוספת של אוכלוסייה לערים באמצעות בנייה מסיבית וניסיונות להגדיל את הכנסות הארנונה מבנייה של מבני עסקים, מסחר ותעסוקה.
ינאי מוסיפה כי כאשר רשות מחליטה להעלות את הארנונה למגורים או עסקים נוצרים באופן טבעי ניגודי אינטרסים בין העיריה לבין התושבים ובעלי העסקים, הן בגלל שהאוכלוסיות שאינן נהנות מאותן הנחות ופטורים נושאות בנטל עבור כלל האוכלוסייה והן בגלל דרישה לשינויים בתעריפי הארנונה אותה מתבקשים התושבים והעסקים לשלם, ושלרוב לא נראית מוצדקת בעיניהם . כאן נכנסים לתמונה עורכי הדין המתמחים במיסוי מוניציפלי ושיכולים לסייע לתושבים ולבעלי העסקים לבחון את שיעורי הארנונה ביחס לחוק.