ערב יום הזיכרון תשפ"ו. ערב קשה להתמודדות, בערב הקשה הזה נחשף פרצופה המוכר של עיריית בית שמש במלוא עליבותו. בבית שמש פועלות מספר תנועות נוער, אחת מהן ובה נתמקד הפעם בדיווח הזה, היא תנועת הצופים. תנועה של 60-80 חניכים. כמו כל תנועות הנוער בעיר גם פעילותה נתמכת ונשענת על שולחנה של העירייה במסגרת ועדת תמיכות. לא הרבה כסף, אבל גם 30-40 אלף שח בשנה הוא סכום המסייע לפעילות.
לתנועה הזו יש צוות מדריכים, שין שינים, תלמידים בוגרים של כיתות יב' בשנת שירות בהתנדבות, הם המפעילים את התנועה. על הוצאות והכנסות אחראי אדם בוגר, איש בית שמש היפה, מתנדב בשם דודי וינטראוב. שבע שנים (מתוך שמונה עם השנה תשע) מנהלת התנועה את טכס הזיכרון העירוני באנדרטה, מנחה, מניפה דגל, מניחה זר, שרה, דואגת ובעיקר נוכחת. זה נותן הרבה אויר לטכס החשוב הזה. השנה נעדרו החניכים. כל כך בלט לכותב השורות, שתהה לפשר העניין. הפגנה? לא ממש. פשוט אינם. אין תנועת הנוער הצופים.
הנה הסיפור, זה שנתיים העירייה לא מזרימה את התמיכות. מחצרצים בקול, בפועל שקל לא נכנס לקופת העמותה. נוצרו חובות, ביניהם חובות ארנונה על דירת המגורים של השין שינים. שומו שמים, כל כך הרבה מקבלים הנחות או פטורים- דירת אירוח כזו צריכה לשלם? שערוריה בפני עצמה.
אומר דודי וינטראוב לעירייה- תעבירו לי את התמיכה אשם לכם את הארנונה. לא העבירו בעירייה. מה עשו? נכון עיקלו את החשבון של העמותה. עיקול חשבון לעמותה-לא קרה בעירנו , כשמדובר בסכום כסף פעוט העירייה נהגה בעקשנות ועיקלה את החשבון. כדי להמשיך בכל זאת להפעיל את העמותה (סיפור נמשך שנתיים) נאלץ דודי וינטראוב לשלם מכיסו הפרטי את חובות הארנונה. כך בוטל העיקול. עד כאן מידע.
התוצאה: אין כסף- אין פעילות, זו התוצאה לה הגיעו בתנועה ובשנת הפעילות תשפ"ו אין בבית שמש תנועה פעילה. הילדים פוזרו לבתיהם, ודודי וינטראוב נשאר לקושש עצים ברחוב.
הגיע ערב יום הזיכרון, אז התברר להו הסיפור המזעזע הזה. דודי הניח זר בשם התנועה שלא קיימת. מה תגידו על השערוריה הזו?
יש למישהו שם בעירייה יכולת להסביר? נשמח לקבל תגובות.
להצטרפות לקבוצת העדכונים של חדשות קרן אור בית שמש.







