צדיק הלך מן הארץ

ברוך דיין האמת. אדמת הארץ ספוגה זיעתם של רבים מבני דורו, אנשים שבנו את הארץ במו ידיהם, שתלו עצים, נטעו כרמים, סיקלו אבנים, מבלי להתחנף למנעמי השלטון ולצפות לקבל תעודות הוקרה.

יצחק בן שבת ז"ל. באדיבות המשפחה
יצחק בן שבת ז"ל. באדיבות המשפחה

יש אנשים שזוכרים אותם בשל מעשיהם, יש אנשים שזוכרים אותם בשל הדרת פניהם, יש אנשים שזוכרים אותם בשל צניעותם, יש אנשים שזוכרים אותם בשל יראת ה' שבהם, ויש אנשים, כמו יצחק בן שבת, שהכול היה בו. ועוד, משהו מיוחד, הכבוד לזולת ולא משנה מי עומד לפניו, גדול כקטן. עשיר כעני, איש ציבור כאדם הפשוט. לכולם היה מחייך יצחק ופונה בכבוד גדול כאילו הוא עומד לפני מלך מלכי המלכים.

יצחק בן שבת הלך לעולמו. ברוך דיין האמת. הרב שלמה סויסה שיבדל"א, רבה של גבעת שרת היה הקול המבשר, ועיניו דומעות, קולו נרגש. "צדיק הלך מן הארץ" הודיע וקולו נאלם. קשה היה לו להמשיך לדבר. "אני מצטער", וניתק. כמה שהוא מצטער, והוא ידע למה הוא מצטער. אכן צדיק הלך מהארץ.

אכן צדיק, ישר וטוב לב, ומי שהכירו יכול להעיד עליו שאכן כך היו מידותיו. תמיד, ותמיד תמיד, היה שואל על המשפחה, על מי שהכיר וגם את אלה שרק זכר מהימים ההם בהם בילה שעות רבות בתפילה עמם. חוק ישראל הוא, היה בידיו באופן תדיר, מידי שישי היה מגיע אחרי תפילת השחרית, במניין שלו, לבית הכנסת מגן דוד. אחרי שהסתיימה תפילת השחרית, היה יושב רבי יצחק, וראוי הוא להיקרא בעיני רבי, כי היה ידען מופלג בגלוי ובפירוש. היה יושב בבית הכנסת, עובר על טעמי המקרא, קורא את הפרשה כולה, מרחף על פני המפרשים, רש"י בעיקר, אבן עזרא ומגיע לאור החיים.

הכרתי את יצחק בן שבת ע"ה, עוד בהיותי ילד בבית הכנסת שיבת ציון. רבי יצחק בן שבת, לפני שקיבל חספוס קל בקולו, עד כדי צרידות, היה מהמסדרים המוכרים והחביבים בתפילות באולם מלא קהל. בלי שגיאות, בלי הטיות מיותרות ובעיקר בהטעמה נכונה היה מבטא כל מילה בתפילה. הוא היה מאחרוני דור הנפילים ההוא שהותיר ברבים חותם. רבי יוסף אוחנונה זצ"ל, רבי אברהם פרץ זצ"ל, רבי מסעוד מדינה זצ"ל, רבי חביב פרץ זצ"ל בודאי קיבלו פניו למעלה בשערי גןעדן, בכבוד הראוי לו. האיש שידע לתת ולכבד אותם בחייהם הקדימו אותו הם שם, ופינו לו מסילה לפני היושב במרומים להיות באותה חבורה עמם.

ואשרי האיש אשר בדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב. תמיד היה איש עמל עם דרך ארץ. הזיע כדי להביא פרנסה לביתו, מבוני הארץ ואוהביה. אדמת הארץ ספוגת זיעתם של רבים מבני דורו, אנשים שבנו את הארץ במו ידיהם, שתלו עצים, נטעו כרמים, סיקלו אבנים, מבלי להתחנף למנעמי השלטון ולצפות לקבל תעודות הוקרה. יצחק בן שבת ראוי להוקרה הגדולה להיחרט על קיר פנתיאון העיר באותיות של זהב. כי כך היה האיש, צרוף נקי וטהור.

אתמול, אחרי שלושה שבועות מלווים בייסורים קשים לזיכוי הגוף השיב יצחק בן שבת את נשמתו לבוראו. יהי זכרו ברוך.

המקום ינחם את המשפחה היקרה, את בניו ובנותיו, נכדיו ויקיריו בכל אשר הם.

יצחק בן שבת ז"ל. באדיבות המשפחה
יצחק בן שבת ז"ל. באדיבות המשפחה
יצחק בן שבת ז"ל. באדיבות המשפחה
יצחק בן שבת ז"ל. באדיבות המשפחה
תגובות הגולשים:
בניגוד לאחרים, דעתכם חשובה לנו! כתבו: