לזכור, לא לשכוח, להנציח!!

חנן (חנניה) עמר הי"ד, עופר אודי הי"ד, עמית יצחק הי"ד, ליאל ג'רפי הי"ד. טמונים זה ליד זה. בחלקה אחת, בבית העלמין בארץ החיים. אסור לנו לשכוח. אסור לנו להכיל את האירוע. צריך כבר עכשיו לחשוב איך מכבדים זכרם, איך מנציחים את הנורא, למען הדורות, למען הבנים, הבנות, למען כל יושבי הארץ.

אבא של עופר עודי הי"ד ליד חלקת הקבר של בנו
אבא של עופר עודי הי"ד ליד חלקת הקבר של בנו

הדומיה, השקט, אולי גם הנוף, אך תמיד אותה אדמה, האדמה בה רקדו, שמחו, וחוללו מאות בני נוער, אלפי צעירים. ביניהם חנן (חנניה) עמר הי"ד, עופר אודי הי"ד, עמית יצחק הי"ד, ליאל ג'רפי הי"ד. בחייהם אולי לא נפגשו מעולם, עתה הם טמונים, באותה אדמה, טמונים זה ליד זה. ארבעה קברים צמודים, בחלקה אחת, ועליהם זרי הפרחים ממשפח' הדסה, ממשפחת תמנון, ממועדון כדורגל, מעיריית בית שמש, מהאקדמיה לשוטרים, ממכון שרת ועוד כאות השתתפות בצער.

נכון לעכשיו, ידוע על ארבעה חללים בבית שמש הטמונים בבית העלמין ארץ החיים. עוד מאות נטמנו בבתי עלמין אחרים ברחבי הארץ. נפשות יקרות אהובות שהיו ואינן.

המשותף לכל הארבעה נטבחו ונהרגו במסיבה ביום שמחת תורה ברעים, פסטיבל נובה תשפ"ד. מסיבת טבע שהפכה למסיבת רצח, באיזור רעים, מרחב ירוק ופורה, אדמה מניבה ירקות ופירות שהפכה בין רגע לשדה מוות לאוהבים צעירים בתום לילה מלא שמחה, מפגש המונים מלא אושר ואהבת חינם, התכנסות של שמחת חג, אשר הפך בין רגע למרחץ דמים חסר כל צלם אנוש, פשע מלחמה של ממש!!!

חנן ממושב מחסיה, ליאל מאשתאול, עופר ועמית מבית שמש, ארבעה קרבנות משלנו, לא בטוח שבכלל נפגשו קודם אי פעם, אולי כן ואולי לא. כל אחד מהם עולם ומלואו, כל אחד מלא בסיפורים אישיים מרגשים, עטופים בשמחה, באושר, בנחת, בתרומה וביושרה אין סופית. בסה"כ יצאו להיות חלק ממפגש המונים במקום מזמין ומלא אהבה.

סיפורו של ליאל הי"ד סיפור חריג, כואב בעצמה שאין לתאר, שני בנות משפחה קרובה אף הן כלולות ברשימת הנפגעים באסון הנורא.

כרעם ביום בהיר, התחלפו הדי המוסיקה ברעש אימים, מונסון יריות מכלי נשק חמאסי ירד על שטח המסיבה, מרחב ישראלי, וקצר ללא אבחנה צעירות וצעירים. טילי כתף, רימונים, פצצות קטל בשילוב קריאות רצחניות כביכול בשמו של אלוהים- אללה ואכבר. הצתת כלי רכב על יושביהם, הותירו דמויות אדם חרוכות. מטריף, מטורף!!!

העדות משדה הקטל מציגה מגוון רחב של מוצגים המסבירים מה שהתחולל שם בשדה הקטל, מכוניות שרופות עד תום, אמצעי הקטל וכמותם נחשפים לעיני כל העולם, סורקי השטח חושפים מעשי ביזה בכלי הרכב, וסיפורם של הכלל מעיד על הפרט, רעים אהובים, חברים למסיבה, נטמנים יחדיו ברגבי עפר מולדת.

כאן בהר המנוחות המקומי, בבית העלמין ארץ החיים, טמונים כאמור זה לצד זה, בחלקה אחת, ארבעה חברים, שכנים לאוהל הלינה, אולי לרחבת הריקודים, שעד אתמול שלשום היו נפשות צוהלות ושמחות. היום הם חולקים יחדיו חלקה אחת חדשה בבית עלמין בבית שמש חלקת רעים אהובים.

עורכים להם שבעה כמקובל, יערכו להם אזכרה בתום החודש, הימים יחלפו והאבדן והיגון יישארו מנת חלקם של בני המשפחה הקרובים, החברים.

לא! אסור לנו לשכוח. אסור לנו להכיל את האירוע הזה כאן בביתנו. צריך כבר עכשיו לחשוב איך מכבדים זכרם, איך מנציחים את הנורא, למען הדורות, למען הבנים, הבנות, למען כל יושבי הארץ. הרצח הנתעב חייב להיות בולט מעל שאר המתים הטמונים בארץ החיים, את החלקה הזו צריכים להפוך לאתר זיכרון בקנה מידה לאומי. אתר בו יוכל כל אדם, לראות מרחוק או מקרוב, צעיר וצעירה להזדהות להרהר ולחשוב מה היה קורא לו הוא היה במצב דומה. שלא נדע עוד לעולם
את הטור הזה החלטתי לכתוב, לאחר שהוזמנתי להיות עשירי במניין השבעה של עופר עודי הי"ד. במקום שיהיו שם עשרות לפחות, אולי מאות, נכחו אביו, כמה מחבריו שהכירוהו ממסעות לאומן, ועבדכם הנאמן. עשרה אנשים, כאשר העשירי עמד מרחוק בשל היותו כהן. לא כך צריך לכבד זכרו של אדם שנרצח בדם קר רק בשל היותו יהודי בארץ ישראל.
נושאים: פסטיבל נובה, קיבוץ רעים, עוטף ישראל, בית שמש
אבא של עופר עודי הי"ד ליד חלקת הקבר של בנו
אבא של עופר עודי הי"ד ליד חלקת הקבר של בנו
אבא של עופר עודי הי"ד ליד חלקת הקבר של בנו
אבא של עופר עודי הי"ד ליד חלקת הקבר של בנו
הכי טובים, הכי מעודכנים:
הורידו עכשיו ב-Google Playהורידו עכשיו ב-AppStore
תגובות הגולשים:
בניגוד לאחרים, דעתכם חשובה לנו! כתבו:
דירוג: