השבוע קיים ציבור המתפללים בביה"ס שומרי שבת, תפילת אשכבה לזכרו של הרב דוד דדון זצ"ל. דמות מופת, איש מלא יראת ה, צדיק, עניו, מלא תורה וקדושה, והרבה מסורת. לבו הטהור לא נטה אחרי דברים אחרים, הספר היה מראשותיו, ושאיפתו היחידה בכל יום לשמוע ולקרוא דברים בזוהר הקדוש, בכתובים, בתהילים. גם כאשר כהתה ראייתו המשיך רבי דוד לדקלם וציטט מהכתובים כאילו קורא בספר.
בארבעת מועדי השנה יום כיפור, שמחת תורה, שביעי של פסח, וחג השבועות נוהגים הזכיר נשמות יקירי הלב שהלכו לעולמם. בהתקדש יום, אל תשכחו לזכור את הצדיקים שהכרתם אישית, או שאבותיכם הכירו.
אכן כבוד נפל בחלקם של מתפללי ביה"כ שומרי שבת לזכור את הרב דדון, כבוד גדול כפליים לזכור תפילותיו והנהגותיו בציבור. כשהיה מגיע החודש שלפני חגי תשרי, חודש אלול, היה הרב דדון מתמיד בסליחות באשמורת הבוקר כמנהג יהודי מרוקו, בן אדם מה לך נרדם קום קרא בתחנונים. רבי דוד דדון זצוק"ל, היה עושה דרכו מביתו בחשכה לבית הכנסת, אז אורות העיר עדיין היו דלוקים רק עד חצות או לכל המאוחר עד אמצע הלילה. מדליק האורות ומצפה לחסידיו, למתפללי בית הכנסת להגיע כדי שיוכל להתחיל מיד בתחנונים. והמצטרפים אליו, עמר, סעדון, אצראף, פרץ, כהן, ורבים אחרים היו מתחילים בבכייה ובתחינה לבקש סליחה. אם הם, הצדיקים ביקשו סליחה, הם שהיו אור הנר המאיר על היקום, צדיקים במלאכתם כמו בהתנהגותם, מה אנחנו נבקש, אנחנו צריכים להתחנן, מעומק הלב, שוב ושוב, להתפלל ולבקש ולהודות על החטא ולהתחנן על נפשותינו.
רבי דוד דדון נפטר בכ"ז אלול, שלושה ימים לפני ראש השנה, נפטר לבית עולמו, הותיר אותנו יתומים, אבל לא בחלל ריק. ביה"כ אשר הנהיג, לפחות על פי זכרוני, ומייסדו היה רבי שלמה אצראף ז"ל, עולה מיהודי ספרד שהגיע לבית שמש וכאן ברח רמב"ם שכנע את הדיור הציבורי להקצות מבנה לטובת בית תפילה, ומאז בית הכנסת מחליף דמויות, כאלו שנפטרו שיבה טובה, אבל לעולם, לעולם, תמיד האור דולק בו. שיעורי תורה בידי רבנים מתנדבים מהשכונות הסמוכות, בזכותם הגחלת לא תכבה.
ראוי הדור ההוא, הדור שבנה את ציון, המשיך מסורת מבית אבא, קידש שם שמיים ללא מחשבות מה יצא לו מזה, אלא הכל בתמימות ובאמונה שלמה לזיכרון.
יפה אם אתם בבית הכנסת שלכם, בבתי הכנסת של כולנו, נעלה דמויות ונזכור אותן במעשיהם הטובים, מי בנה, מי התפלל, מי תרם, מי עשה למען חלשי החברה. יהי זכר הצדיקים האלה לטובה ולברכה. זכותם תגן על עם ישראל.
שתפו
