בלוך קופצת למים- עדיין לא ברור לאן

זה הפוסט: "ההורים שלי עלו ממרוקו. אני נשואה לאהרל'ה, שאביו עלה מגרמניה ואמו דור שביעי בירושלים. הם הגשימו את החלום של מדינה ציונית בארץ ישראל. ועכשיו האחריות היא שלנו. האחריות היא שלנו לוודא שהמדינה הזאת לא רק מתקיימת, אלא גם מצליחה. וזה לא יקרה מעצמו. זה דורש עבודה של כולנו.

אני בוחרת לקחת אחריות ולהיכנס להנהגה הלאומית. כי בזמן שמדינת ישראל נלחמת בכמה חזיתות, ובצדק משקיעה את עיקר תשומת הלב בביטחון, אסור לנו לשכוח שגם הבית זקוק להגנה. ומערכת החינוך היא הבית.

מאז פרוץ המלחמה אני נמצאת חלק מהשבוע בקריית שמונה. שם ראיתי שוב מקרוב מה קורה כשמערכת חינוך צריכה להחזיק לא רק תלמידים, אלא עיר שלמה. כשהכול מסביב מתערער, בית הספר הוא המקום שנותן לילד מסגרת, להורה מעט ודאות ולקהילה תחושה שיש גם מחר.

חינוך הוא הרבה יותר מציונים ובגרויות. הוא המקום שבו ילד לומד אם הוא שייך, אם רואים אותו ואם יש לו אחריות כלפי החברה שבה הוא חי. לכן מערכת חינוך שלא יודעת לפעול בחירום היא לא רק כשל מקצועי. היא פגיעה בחוסן הלאומי.

מערכת חינוך ריכוזית שלא מעניקה סמכויות למנהלים בשטח לפעול, כובלת. את הידיים של אלו שמכירים את הילדים והקהילה הכי טוב. מערכת שמשאירה ילדים מאחור מגדילה פערים.

ומדינה שלא מעניקה בבית הספר לכל ילד תחושת שייכות וגאווה למדינה, לא יכולה להתפלא אחר כך כשהאחריות המשותפת נשחקת. את זה למדתי גם כראש עיר בבית שמש. בעיר שבה חיים יחד חילונים, דתיים, חרדים ומסורתיים, למדתי שחיים משותפים לא נוצרים מהצהרות. הם מתחילים בכיתה. לכן עבדתי קשה כדי להרחיב את החינוך הממלכתי חרדי. מתוך אמונה שילד חרדי לא צריך לבחור בין הזהות שלו לבין העתיד שלו.

אפשר לשמור על אורח החיים, ובמקביל לקבל ידע, כלים ותחושת שותפות במדינת ישראל. וזה בדיוק הקשר בין חינוך לשוויון בנטל. שוויון בנטל לא מתחיל בגיל 18. הוא מתחיל הרבה קודם, כשילד גדל בתחושה שהוא חלק מהסיפור הישראלי. שהמדינה מחויבת אליו, ושגם הוא מחויב לה.

כך גם בצפון ובדרום. ילד בקריית שמונה או בנתיבות לא צריך לקבל פחות רק בגלל המקום שבו נולד. מצוינות אינה פרס למי שגר במרכז. היא זכות בסיסית של כל ילד וחובה בסיסית של המדינה.

הבחירות הקרובות חייבות לעסוק לא רק בשאלה איך מגינים על הגבולות, אלא גם איך בונים מחדש את הבית. איך בונים מערכת חינוך שיודעת לפעול בשעת חירום, לצמצם פערים, לחבר בין קהילות ולגדל דור של ישראלים שמרגישים שייכים ונושאים באחריות.

הדרך לתקן את ישראל מתחילה בחינוך.

אעשה הכול כדי שמערכת החינוך שלנו תהיה מצוינת. אני אוהבת בכל ליבי את העם הזה. אני אוהבת את המדינה הזאת. אני מאמינה שהם ייראו כפי שאנחנו, ורק אנחנו, נעשה אותם.

לכן אני כאן. תצטרפו אלי".

לא שאלה, אלא בקשה.