בטבלת הרשויות הארצית על פי המדד החברתי בית שמש ירדה שלב אחד ממקום 22 למקום 21

בשנת 2015 עת עריכת המדד הקודם היינו במקום קצת יותר טוב, מקום 22. עכשיו אנחנו במקום 21. וכדאי לשים לב מי מעלינו ומי מתחתינו. אם לא תחול תפנית חדה במדיניות העירונית, אנחנו עלולים למצוא עצמנו עוד יותר עמוק.

למס
למס

המדד החברתי התפרסם בסוף שנת 2020, 15.12.20. ושימו לב אף איש ציבור לא מעז לנגוע במדד הזה, לא שואל עליו שאלות, לא מדבר עליו, לא בתקשורת המקומית ולא באיזה שהוא פורום.

מבט לעבר הרשימה של 15 הערים הגדולות מציגה את בית שמש בכל מערומיה, ולא צריך הרבה נתונים או מספרים או תמונות או סיפורים כדי להקדיר את רוחכם. אנחנו בליגה של הגדולים, הערים הגדולות, אבל בתחתי. משהו כמו זנב לאריות. הבעיה היא שהאריות האלה הולכים קדימה, בית שמש שועטת אחורה.

לפני שנסיק מסקנות כדאי שנבין על מה אנחנו מדברים.

הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה נמדדה באמצעות שילוב של תכונותיה הבסיסיות של האוכלוסייה בתחומים האלה: הרכב דמוגרפי, השכלה וחינוך, רמת חיים, תעסוקה וגמלאות. מקורות הנתונים הם: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח הלאומי, משרד האוצר, משרד הביטחון, משרד החינוך, משרד התחבורה ורשות האוכלוסין. מי מדד? גוף ממלכתי מוסמך, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כך שאיש לא יוכל לטעון להגינות בניית המדד.

למה עורכים מדד כזה ובשביל מה? הדבר מאפשר את חלוקת המשאבים בין הרשויות המקומיות בצורה רציפה. עם זאת, עקב החלטות ממשלה רבות שמתבססות על סיווג הרשויות המקומיות ל-10 אשכולות, בוצעה חלוקה של הרשויות המקומיות ל-10 קבוצות הומוגניות (אשכולות) לפי ערכי המדד החברתי-כלכלי. אשכול 1 מציין את הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה הנמוכה ביותר ואשכול 10 מציין את הרמה הגבוהה ביותר.

ועכשיו לטבלה, בית שמש עיר גדולה, היום עם כמעט 140,000 תושבים. בימי מדידת המדד (2017) היינו אפילו הרבה פחות, משהו כמו 115 אלף תושבים. כבר אז הצביע המדד הזה על קביעתנו באשכול 2.

הנה גם שלוש שנים אחרי, אנחנו שם. האם יש סיכוי שנצא משם?

פתחתי וכתבתי שאף איש ציבור לא העלה לסדר היום את הנושא, למה? כי קשה לטפל, צריך היערכות מיוחדת כדי לקום מהקרשים. דומה הדבר שקבוצת כדורגל שואפת לעלול לליגת האלופות, היא לא תוכל להגיע לשם אם לא תיקח אליפות בישראל. היא לא תגיע לשם אם לא תביא שחקנים מהשורה הראשונה, היא לא תגיע לשם אם לא תקבע לעצמה מדיניות!!!

מישהו יכול לספר לנו מה מדיניות העירייה? עירייה שהתקציב השנתי שלה מהנמוכים ביותר בארץ, ההשקעה הנמוכה ביותר בנפש. חייבת ליזום מהלך לצאת מהבור העמוק הזה. מדד חברתי נמוך הוא כתם על המצח של כל אחד מיושבי העיר.

מבט על טבלת המדד החברתי מוכיח, הערים החרדיות, אלו שיש בהם אחוזים ניכרים של חרדים הם החלשות ביותר. ירושלים (אשכול 3) בני ברק (2 ) ובית שמש (2) . ירושלים עלתה מאשכול 2 (2015) לאשכול 3 . כיוון טוב. מה השפיע על כך?

העיר הבאה במדד הערים הגדולות היא אשדוד (4) ואחריה קבוצה של שלוש ערים, בת ים, אשקלון, באר שבע, באשכול 5.

ואם נרצה קצת לחדד את עניין מיקומנו בטבלת הרשויות הארצית, לא רק 15 הערים הגדולות. הנה המיקום שלנו, מקום 21. בשנת 2015 עת עריכת המדד הקודם היינו במקום קצת יותר טוב, מקום 22. עכשיו אנחנו במקום 21. מי מעלינו, כלומר יותר גרועות מאיתנו לפי המדד. הנה הרשימה ברצף... ממקום 20 כלפי מעלה. אל בטוף, אלעד, בני ברק, אום אל פאחם, כפר מנדא, ג'סר אזרקא, עילוט, רכסים, עמנואל, ביתר עילית, רהט, לקיה, אלקסום, חורה, שגב שלום, מודיעין עילית, כסיפה, תל שבע, ערערה בנגב, נווה מדבר.

רוצה לומר, במקום שרובו אוכלוסיה חרדית, מדורג על פי המדד כמקום חלש, עני, חסר איכות חיים, חסר תוחלת. כמעט.

מי השכנים שלנו מתחתנו? שעב, מעלה עירון, עין מאהל, בוקעיתא, ביר אל מכסאר, משהד, נחף, ואז צפת (29). הישוב המוכר לנו הוא אופקים. היכן ממוקם? 76. 54 ישובים מפרידים בין בית שמש לאופקים. ולא כדאי המשיך הלאה. אופקים כבר באשכול 3.

אז האם זה מה שאתם רוצים

אם כן המשיכו לשבת בביתכם חבוקי ידיים והתפללו לבואו של משיח. זה לא מזיק בודאי. ובכל זאת כדאי להתחיל להרים טלפונים לנבחרי הציבור שלכם להתחיל לעשות משהו. אולי מה'משהו' הזה תצמח ישועה כלשהיא ואז נמצא עצמנו במקום גבוה יותר. כי לרדת, כנראה אין עוד לאן...

נושאים: למס, מדד חברתי, אשכול 2, עליזה בלוך
למס
למס
למס
למס
הכי טובים, הכי מעודכנים:
הורידו עכשיו ב-Google Playהורידו עכשיו ב-AppStore
תגובות הגולשים:
בניגוד לאחרים, דעתכם חשובה לנו! כתבו:
דירוג: