חובת ההנגשה מתוקף חוק, חלה על כלל יחידות הרשות המקומיות ברחבי הארץ, כוללת הנגשת השירותים באמצעות תרגום שפת סימנים. בפועל רשויות מקומיות מפרשות את לשון החוק באופנים שונים.
משרד הרווחה הוציא לאחרונה תדריך כיצד להעמיק את השירות גם לבעלי ליקוויי שמיעה. נוכחות של מתרגם שפת הסימנים בפגישות עם לקוחות או בני משפחתו .
בחלק מהרשויות המקומיות קיימת התקשרות עם נותני שירות לשם אספקת שירותי תרגום שס"י (שפת סימנים) עבור לקוחות דוברי שס"י. במרבית הרשויות המקומיות לקוחות חרשים דוברי שס"י, המבקשים לקבל שירות, נדרשים להזמין תרגום שס"י על חשבון שעות התרגום הפרטניות, להן הם זכאים במסגרת שירותי תמיכה בתקשורת. כאשר יש צורך בטיפול ארוך טווח, בדרך כלל מוגשת למטה המשרד בקשה לקבלת תוספת שעות תרגום על ידי העו"ס המטפל/ת
אנשים חרשים וכבדי שמיעה בישראל, תושבי ישראל, זכאים למכסת שעות תרגום שפת סימנים פרטנית שנתית. מכסת שעות התרגום השנתית הפרטנית נקבעת על-ידי מנהלת תחום שירותים ישירים לאנשים עם מוגבלות בשמיעה, במסגרת זכאות לקבלת שירותי תמיכה בתקשורת במשרד הרווחה והביטחון החברתי, בכפוף לסף השמיעה של הזכאי. שעות התרגום השנתיות ניתנות לשימוש בכל תחומי החיים, על פי שיקול דעתם של הזכאים.
למרות שמשרד הרווחה והביטחון החברתי מספק שירותי תרגום שפת סימנים כאמור, חובת הנגשת מקום ציבורי ושירות ציבורי מעוגנת בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תשנ"ח – 1998 .בהתאם לסעיף 19 י"א בחוק, גוף ציבורי, כולל רשויות מקומיות, מחויב בהנגשה. ההנגשה כוללת את כל השירותים המוענקים על ידי הרשות המקומית, בכלל זה שירות הניתן במסגרת המחלקות לשירותים חברתיים. חובת ההנגשה כוללת כל הנגשה נדרשת לאדם עם מוגבלות, כולל תרגום שפת סימנים.
מסקרן מתי חובת השירות דומה גם לשירותי הבריאות, בהם לעיתים כבדי שמיעה מבקרים.
שתפו
