ירוחם ובית שמש. לא מה שאתם חושבים, סערת הבחירות לסניף הליכוד הדהדה בכמה קבוצות, בית שמש עברה את הבחירות בשלום. ומה נזכרתי בירוחם? השבוע לשמחת ליבי הגעתי לדרום בעניין פרטי לגמרי. נכנסתי לירוחם, הופתעתי לגלות שהרח' הראשי בעיר- רחוב באורך 4 ק"מ, משני צידיו וילות חדשות וגם בנינים עתיקים דמויים בנייני המגרים ברח ביאליק בית שמש או שכונת מגן דוד הותיקה. הרח' נושא את שמו של צבי בורנשטיין. מה לבורשטיין וילרוחם? עיר דרומית, מזוהה עם עליית צפון אפריקה, ביטון, אביסרור, אהרון, טלקר, אוחיון ועוד. ערבוב שעושה אותה מה שעושה אותה.
נשאלתי ולבושתי לא ידעתי את הסיפור- כדאי לקראו את הסיפור בויקיפדיה. "צבי בורנשטיין" זה שם הרחוב הראשי בירוחם, המתחיל מהכניסה המערבית ליישוב (ליד פארק האגם) ועד לסוף אזור התעשייה המזרחי, לאורך כ-4 ק"מ.
הרחוב הזה הוא לב ירוחם. לידו נבנתה המעברה הראשונה ועליו בנויים מבני ציבור חשובים, כגון המתנ"ס, הספריה, הדואר, המרכז המסחרי, הצרכנייה (היום יש סניף שופרסל), קופות החולים כללית ומכבי, מרכז החדשנות של מיינדסט, מד"א ומלון אירוס המדבר והיום גם המועצה המקומית. כציר המרכזי של ירוחם, רחוב בורנשטיין גם מחבר בין השכונות מצפון ומדרום לו.
צבי היה הבן של היזם והתעשיין משה בורנשטיין, מייסד טמפו ופניציה בירוחם, המפעל הגדול הראשון ביישוב. משה בורנשטיין, ניצול שואה, עלה משווייץ לארץ עם אשתו טובה, בנו צבי ובתו בלהה, בשנת 1952. משה זיהה את הפוטנציאל של משקאות קרים באקלים החם של ישראל והקים את טמפו ואז מפעלים לייצור בקבוקי זכוכית למשקאות בירוחם ובחיפה, צבי הפך ליד ימינו של אביו בניהול מפעלי המשפחה בירוחם. צבי היה קשור מאוד לתושבי ירוחם, שהחזירו לו אהבה רבה.
ביום א', 9 לספטמבר 1973, כאשר צבי היה לבדו במטוס החברה בדרך מהמפעל בירוחם לתל אביב, כהרגלו מדי יום, התרחשה תקלה. צבי ראה שלא יצליח לחזור למנחת המפעל וייאלץ לנחות נחיתת חירום, אבל ניסה להתרחק מהיישוב, כדי לא לפגוע בתושבים. המטוס התרסק בוואדי וצבי נפצע קשה. הוא הועבר למרכז הרפואי סורוקה, שם נפטר לאחר כשבועיים, ב-24.9.73.
סיפור יפה, ממש להתקנא בו. ואז נזכרתי בהשוואה לעירנו תובב"א. יוסף שידלובסקי היה ממקימי מפעל מנועי בית שמש. גלגולו של המפעל עד למה שהוא היום בהיסטוריה לא קלה, עליות וירידות שהביאו בסופו של יום למצב בו יוסף שידלובסקי החליט לוותר על מניותיו במפעל וביקש למסור אותם למדינת ישראל חינם אין כסף. בשפה אחרת, בלי שידלובסקי לא היה קם מפעל מנועי בית שמש, הוא החזיק ב-51% ממניות המפעל.
מי זוכר היום את יוסף שידלובסקי? אין בעיר אפילו כיכר ע"ש הנכבד הזה. אין רחוב, אין סמטא, אין בית ספר. והרי המפעל הזה היתה תפארתה של העיר שנים ארוכות. יש בעיר רחובות עם שמות קשים לביטוי שאין להם שום קשר לעבר או לקרוב בתחומי העיר. אז שלא יהיה רח' נושא את שם יוזם המפעל שגרם למהפכה בתחום התעשיה בעיר?!!!
אולי נלמד מירוחם, מותר ללמוד, אם נאמץ רחוב אחד- רצוי ראשי כזה שיכבד את האיש והמשפחה, את עובדי המפעל הראשונים והאחרונים, את אלה שמשלמים הרבה ארנונה כדי שיהיה אפשר לקיים את העיר בית שמש. לתשומת לב וועדת השמות העירונית.
להצטרפות לקבוצת העדכונים של חדשות קרן אור בית שמש.
שתפו
ניווט במקלדת
מצב שחור - לבן
קביעת ניגודיות
גודל הטקסטים
גופן קריא
הגדלת האתר
תיאור בולט לתמונות
הדגשת קישורים
הדגשת כותרות
שינוי סמן העכבר
כיבוי הבהובים
התאמת קריאה
איפוס ההגדרות 
הצהרת נגישות