הציבור החרדי מאוכזב מניהול העיר בידי נבחריו

הציבור החרדי מתקשה לזהות היכן בדיוק תרמה להם העובדה שהעיר נשלטת בידי חרדים. לדעתם, דווקא הציבור החילוני זכה בפרויקטים הרבה יותר מאשר הם למרות שהם הרוב בעיר...

נוף העיר
נוף העיר

70 יום לבחירות המקומיות בבית שמש, זמן קצר, ברור שהפעם לא יהיו זיופי בחירות, גם בשל הלקח, וגם בשל האדישות השוררת הרבה בתוך המחנה החרדי שיודע כי מבחינתו המערכה היא כבר לא מלחמה על בית שמש, זו נפלה בידיהם. אם הציבור החילוני אדיש במידה כלשהי בגלל הסיכוי להחליף שלטון, הציבור החרדי אדיש מסיבה אחרת, והיא מעניינת אף יותר, אכזבה מהישגי השלטון שלו. עשר שנים בהם היה יכול להיות מהפך מושלם, עדיין התוצאות ממאנות להגיע. ולמה?

תראו מה קורה בשכונות החרדיות, העזובה נראית בכל עין. ההזנחה, העזובה, הלכלוך, חוסר הטיפוח, הם רק סימפטום חיצוני. מגרשי המשחקים לילדים מופקרים, סיירנו בשכונת ממזרח שמש כדי להיווכח אם אכן הדברים נכונים, והתמונה המתגלית מחרידה מבחינת התושבים בשכונה.

ברחובות מעורבים, בהם מתגוררים חילוניים לצד חרדים, המתלוננים בעיקר הם החרדים. "אנחנו משלמים ארנונה גבוהה כנדרש. השירות של העירייה גרוע". אומר רב מוכר שמתגורר בשכונה חילונית לגמרי.

ואיך מודדים הישגי שלטון? עונה לי אברך תושב העיר הוותיקה: "אם אני לא מוצא לילדיי גן ילדים, אני נבוך. יש לי בעל בית חרדי והא לא מבין את צרכים שלי". אחר מתלונן באותו סגנון: "כדי למצוא לעצמי מקדש מעט (בית תפילה) אני חייב טובות של אנשים".

אז ניצחנו בבחירות, יש לנו ראש עיר חרדי, וסגן חרדי, וממונים חרדיים. מה הרווחנו? שאל אמר חרדי בכנס בירות של המועמדת לראשות העיר. "מי שאמור לתת לי שירות כזה אפילו לא מתייחס לפניותי, לא מחזיר לי טלפון. מה אני צריך להרגיש? אני נוסע לערים חרדיות, יש לי בן בבית"ר ואני חוזר משם אחרי שבת, חדור גאווה שלמצתי לבני להתגורר שם.

החרדים עוקבים אחר הפרסומים וההתכתבויות בציבור החילוני, ושם מגלים כמה הציבור הזה מחוסר תקווה מבחינת השלטון הקיים, הם לא מבינים, זה הסגנון שלהם', 'ככה הם חיים', ו'אנחנו לא מעניינים אותם', ומגחכים בינם לבין עצמם. "הכול אמת, אם רק היו כוללים אותנו באותה מונחים לא סימפטיים, את מי אנחנו מעניינים בשלטון? שינסו בשלטון להציג לנו הישגים למעננו? " אומר לי צעיר חרדי איתו דיברתי לכתבה הזו. תסכים להיחשף? שאלתי. "השתגעת, עד כאן. אתה רוצה שהבן שלי יסולק מהגן, אתה רוצה שלא יעלו אותי לתורה". וחרדי אוחז בידי ולוקח איתו לראות.

אני מגיע איתו למה שהיה פעם מתחם בית הספר התיכון הכללי שייבר. התיכון הזה כבר מזמן אין תיכון, הוא מקסימום מבנה. עבודות בניה מתנהלות בו בקצב להספיק להכשירו למטרות חשובות למען הציבור החרדי. יש בו גן ילדים (שתי כיתות גן) צוהר הלב, יש בו מתחם לקטקטים, משפחתון, מעונות יום, בית כנסת, מתיבתא, בי"ס בית יעקב ועוד. כל מה שנעשה כאן, נעשה בהיחבא. אנחנו פוחדים ומודאגים שמא הדבר ייודע לשלטון ואז יקומו עלינו החילוניים שאנחנו משתלטים להם על השכונה. וזה עלול לגרום לנו שיסגרו או ימנעו מאיתנו את השימוש במתקן. למרות שמדובר במתקן פרטי לגמרי. יכול להיות שימנעו מאיתנו את השימוש כמו שעשו בבניין של בזק שהושכר לטובת ישיבה". "תגיד, זה הישג לנו? בכל מקום אחר היו בונים לנו מבנים מהודרים, כאן אנחנו מרגישים בעלי הבית בשלטון, אבל בלי זכויות של ממש."

האיש צעיר לימים, כבר עם שלושה תינוקות, שלושתם בבית, 6 חוד', שנה ומחצה, ושנתיים וחצי. האמא לא עובדת, הוא אברך לומד בכולל. "עוד מעט אני צריך מוסד חינוכי לילדים שלי, היכן אמצא כזה? מכסימום ישלחו אותי לאיזה קרואן...".

ובשכונות החרדיות גם לא חסרות התלונות. עד כדי כך שהדברים שם מובאים לפני רבנים. אחד מהרבנים הבכירים היה זה שאישר לפנות לערכאות חיצוניות. גם לו כנראה נגמרו המילים להגן על השלטון החרדי.

וכל מי שתדבר איתו בציבור החרדי מסביר. הציטוט הבא הוא מפיו של אברך ברח' קרן היסוד: "תראו מה בונים אצלכם, (אצלכם קרי בבית שמש הותיקה) היכל תרבות, איצטדיון עירוני. שני פרויקטים בעשרות מיליוני שקלים. תראה לי את ההשקעה הזו אצלנו עבורנו. כאשר כבר בונים משהו למען הציבור זה איזה מקווה או גן ילדים... אין מה להשוות מבחינת ההשקעה"

סיור בשטח יבהיר בדיוק את ההזנחה מצד השלטון חרדי, אין גנים ואין פארקים, אם יש, הם ממש לא מטופחים. עדיף שלא יהיו. אם יש הם לא מתוחזקים. ואנחנו מדברים על גנים פארקים. מה עם הנוער? הנוער בשכונות החרדיות מחוסר כל פעילות. מה הפלא שהנתונים מבשרים על עליה בפשיעה, בונדליזם. תופעות רחוקות מנוער חרדי, ברמת בית שמש הפארקים הפכו לזירות של פורקן. והחשש שאותו נוער יגיע לפורקן עול שמיים. עד כדי כך...

בדרך כלל נשים חרדיות נמנעות מלדבר. הפעם אחת שזיהתה אותי פונה אלי. "אני מבקשת שתבוא תתעד את המדרגות ליד ביתי. על גרם המדרגות האלה צריכות לעלות נשים למקווה, אין תאורה בלילה, הבט על הרצפה וראה כמה אשפה יש. אם אני לא מנקה כאן פעם בשבוע, הדרך הזו הייתה הופכת לנתיב מלא נחשים ועכברים.

סיור בשכונות מלמד על הנתק החמור הקיים בין ההנהגה המקומית לבין התושבים. אם אנחנו צריכים משהו, אפילו תקשורת לפנות אליה אין לנו. זה לא כמו אצלכם, מיד עושים צעקות ואז באים לטפל. אצלנו אין למי לפנות? ולא העלינו כאן את פרשיות המביכות, פרשת השחיתות בשפת אמת שפגעה קודם כל בתושבים חרדים, פרשת הטיית המכרזים שעדיין לא הסתיימה, פרשת אי ההצלחה להעביר בחירת רב, תפקוד אגף הרווחה שפגע קשות בציבור החרדי. כל נושא כזה מותיר אחריו מאוכזבים ופגועים גם בציבור החרדי.

נו אז מה המסקנה? אני מציע לחברי לומר מה שאני מבין. האם נכונה המסקנה שאינטרס חרדי שיהיה כאן שלטון תקין, שלטון לא של מיוחסים, שלטון שאיכפת לו מהתושב. שלטון עם פחות שחיתות. "אנחנו חותמים בכפות ידנו על הדברים האלה". האם הציבור החרדי יביע את אכזבתו ואו מרירותו מיחס ההנהגה אל צרכיו, וידרוש להחליפה או לפחות לייצבה על פי הצרכים או שאולי אף ירחיק לכת עד כדי אי יציאה להצביע במקרה הפחות גרוע. ימים יגידו.

נוף העיר
נוף העיר
נוף העיר
נוף העיר
תגובות הגולשים:
בניגוד לאחרים, דעתכם חשובה לנו! כתבו: