התכנית להרחבת בית שמש, או בשמה המקורי, הבנייה המופקרת בבית שמש בעזרתם האדיבה של ראשי העיר כבר אינה בעיה של בית שמש, היא נדונה ומפורטת כמעט בכל אתר כלכלי שמכבד את עצמו. באתרים של מרכז הנדל"ן, במגדילים, בכלכליסט, בדה מרקר, מצוטטים הנאבקים והנאנחים במגמות המתפתחות בבית שמש. הוסיפו לכל אלה את הגורמים האחראים על הטבע שכבר הביעו התנגדות. עכשיו מנסה חברת מועצת העיר להביא לכאן את חברי הוועדה ובראשם את ראש הוועדה המחוזית שירה תלמי באבאי לסיור בעיר, לראות מה שכולנו כאן מרגישים, ובעיקר את הסכנות הקיימות להכחדת טבע, לצפיפות, למחנק.
"תושבי זנוח טוענים כי מדובר ב"שלב, בדרך ל'בליעת' או 'חניקת' המושב על ידי העיר בית שמש; יצירת עומס תחבורתי בלתי סביר על המושב באמצעות כביש מחבר שיהווה עורק יציאה של תושבי בית שמש אל כביש 3855 דרך כביש הכניסה של המושב; הריסת היער המיוחד הירוק והפעיל שנמצא בגבולו הצפוני של המושב, חיסול החקלאות שצמודה למושב תוך פגיעה אנושה במטה לחמם של המתנגדים; והריסת מבנים חקלאיים רבים, ובהם לולים הכוללים גם מערכות סולאריות על הגגות, כרמים, מטעי זיתים וגידולי שדה עונתיים שונים". נכתב במרכז הנדל, ן בדיור למגורים.
באותו מאמר נכתב גם: איריס האן, מתכננת סביבתית ולשעבר מנכ"לית החברה להגנת הטבע, מציינת כי מדובר בתוכנית שנבנית "בשיטת הסלמי". לדבריה, "התוכנית 'מתחזה' להיות תכנית 'אינפיל' פשוטה יחסית מבחינה תכנונית וסביבתית, שעיקרה השלמת בינוי בשולי העיר הקיימת. לא נדרש להעמיק הרבה כדי להבין כי מדובר בתכנית שאינה עומדת בפני עצמה. כל תכליתה, ההצדקה לה, וההגיון התכנוני היחיד שיכול להצדיק את קיומה - הוא היותה שלב ראשו בדרך להרחבה של בית שמש אל מעבר לגבול הטבעי המתבקש שלה – אל עבר חטיבת נוף חדשה, מזרחה לכיוון הרי ירושלים".
קק"ל מתנגדת לגריעת כ־200 דונם יער לטובת השכונה. "להוותה של קק"ל מקודמות תוכניות הפוגעות באופן חמור בכל שטחי היער הן ממערב לכביש 3855 והן ממזרח לו. אין לקבל מצב של הסכמה לגריעת היער ממזרח לכביש בשעה שמקודמות תוכנית לגריעת היער ממערב לכביש".
עו"ד שחר פטל, המייצג את המשקים שנפגעים ישירות מהתוכנית, מסביר כי "היא מבקשת לשנות את הוראות תמ״מ 30/1 שמייעדות את השטח לחיץ יער בחלק המערבי, ומבקשת לשם כך את תמיכת הוועדה המחוזית, ומצד שני היא עוקפת את הוועדה המחוזית דרך הותמ"ל בכל הצד המזרחי, ולמעשה דורסת בכך את ההיגיון התכנוני של הוועדה המחוזית עצמה".
הסיכום שם היה להיות מופנם לא רק בקרב הגופים אלא ובעיקר בקרב מקבלי ההחלטות, נבחרי הציבור בבית שמש שיושבים דומם. הנה הוא ככתבו וכלשונו: "המאבק על עתיד השטח הזה מחדד את הקונפליקט המתמשך בין צורכי הפיתוח והדיור של בית שמש, אחת הערים הצומחות בישראל, לבין הצורך לשמור על מושבים חקלאיים ותיקים, שטחים ירוקים ויער פעיל. בעוד העיר מבקשת להתרחב מזרחה, תושבים, מומחים וגופים סביבתיים מזהירים מפני אובדן צביון, מחיקת קהילות ותשתיות חקלאיות, ופגיעה בלתי הפיכה בערכי טבע ונוף.,
ואולי דבריה של תמי זוסמן שם ראויים להיות בלב כל תושב בעיר, חרדי כחילוני (אם נשארו עוד בעיר). "מי קבע באופן עקום שבנייה לחרדים חייבת לבוא על חשבון הטבע? לא ביקשנו ולא מעוניינים בכך". לדבריה, "הופכים שטחי ציבור לבניינים, ובונים על פארקים ומרחבי נשימה. ואנחנו אומרים: די, חלאס! אנחנו מעוניינים לחיות בתנאים שפויים כמו כל אחד אחר: פארקים ומדשאות, טבע ואוויר נקי, ניקיון וטיפוח עירוני, תחבורה ציבורית יעילה ותשתיות".
להצטרפות לקבוצת העדכונים של חדשות קרן אור בית שמש.