פספוס גדול של תעשיה גדולה ואולי של עיר אחרת...

איך בית שמש הייתה נראית היום, אם אינטל הייתה מקימה כאן את המפעל שהקימה בקרית גת בו מועסקים אלפי עובדים...

לוגו של תעשיה גדולה
לוגו של תעשיה גדולה

בראשית שנות האלפיים החליטה אינטל להקים מפעל בנוסף להר חוצבים, בישראל. בית שמש הייתה היעד המוביל. ברגע האחרון הצליח זאב בוים, ראש עיריית קריית גת לשכנע את אינטל והאוצר להקים את המפעל בעירו קריית גת. כיצד פספסו ראשי העיר את ההזדמנות – זה סיפור אחר.

ב-2008 נפתח מפעל אינטל בקריית גת. מועסקים בו (ב-2016) 3750 עובדים, רובם הנדסאים וטכנאים. כלומר – רמות תעסוקה ואוכלוסייה שתורמת רבות לקידום המערכת העירונית.

ב-2014 הוחלט בין אינטל למשרד האוצר על השקעה נוספת של 6 מיליארד שקל להרחבת המפעל. ב-אוקטובר 2016 גייסו עוד 1000 עובדים – חשמלאים, רתכים, מכשירנים, ועוד – להקמת המפעל. כל אלה בנוסף לאלפי עובדים במפעלים וספקי משנה של מפעל אינטל.

חלק מעובדי אינטל גם התיישבו בקריית גת והסביבה, ותרמו להעלאת רמת התרבות והחינוך בעיר ובסביבותיה. הנהלת המפעל מארגנת קורסים מקצועיים בבית ספר בעיר.

תארו לכם איך הייתה נראית בית שמש, עם מנוף כלכלי-תעשייתי-טכנולוגי-חינוכי ברמה כזאת?

ואצלנו בבית שמש נבנו בתי כנסת, מקוואות, שיכונים על שיכונים, אוכלוסייה ללא השכלה מתאימה לתנאי החיים המודרניים, ללא מרכזי תרבות. המפעלים היחידים שנוספו לעיר הם אלה שתוך מאבק פוליטי הועברו משליטה מוניציפאלית של מטה יהודה לשליטה של עיריית בית שמש. ולמרות תוספת ההכנסות מהארנונה, עדיין תקציב העירייה בצרות ומערכת הרווחה והעבודה הסוציאלית – נאמר עליה שהיא בקריסה.

היות ודי ברור שלשלטון הנוכחי יש סדרי עדיפויות של הוספת שיכון ועוד שיכון לאוכלוסיות פחות יצרניות, יש לחפש פתרונות להעלאת הרמה הכלכלית-תרבותית-טכנולוגית של העיר בכיוונים שהוכיחו את עצמם בארץ.

אחת האפשרויות היא פיתוח חברות הזנק (או כפי שקוראים להן סטארט-אפים) בעירנו. אחת הדוגמאות הן חממות טכנולוגיות בפריפריות כגון באר שבע, קריית שמונה ועוד.

אין ספק שבית שמש מהווה דוגמה מאד מוצלחת של עיר שדוחפים אותה למעמד פריפריה או אפילו תת-פריפריה. הגדלת העיר באוכלוסייה צעירה נעדרת כישורי עבודה מתאימים לביקוש העדכני, בריחת תושבים בעלי מקצועות מבוקשים, עזיבת בני נוער, כל אלו מגמות שפיתוח גרעיני צמיחה טכנולוגיים, חברות הזנק, יכול לסייע באיזון ותיקון המצב.

דוגמה מתבקשת ליזמים הפועלים בארץ בכיוון הזה היא חברת JVP (Jerusalem Venture Partners) של אראל מרגלית, שפרט לחממה המרכזית בירושלים פתחה חממת סייבר בבאר שבע, וחממת פוד-טק בקריית שמונה. נעשים מגעים ראשונים לעניין אותו ואחרים בייזום בבית שמש.

עבודה בחברות טכנולוגיות מתאימה גם לאוכלוסייה החרדית. ולנשים חרדיות במיוחד. כיוון שקל לעצב סביבה התואמת את הדרישות המגזריות המתאימות. כמובן שתידרש מערכת הכשרה מתאימה ואני בטוח שמשרדי הממשלה המתאימים ייענו לצרכים הללו. יש דוגמאות כמו: חברת מטריקס, המעסיקה נשים חרדיות. בתכנות, שירות עיבודים ממוחשבים של משרד האוצר, המעסיק הקולט מתכנתות חרדיות ועוד.

יש לקוות שיהיו כאלה שירימו את הכפפות בכיוון הזה, לטובתם ולטובת כולנו.

לוגו של תעשיה גדולה
לוגו של תעשיה גדולה
לוגו של תעשיה גדולה
לוגו של תעשיה גדולה
תגובות הגולשים:
בניגוד לאחרים, דעתכם חשובה לנו! כתבו: