נפרדים ממרים פיירברג- ראשת עיר לנצח

היום מלווה העיר נתניה את ראשת העיר מרים פיירברג איכר לבית עולמה. כמוכם, כמו רבים אחרים בעיר ובארץ, מצטערים מאוד על לכתו של אדם, בוודאי כאשר מדובר באשת ציבור מהמעלה הראשונה. מרים פיירברג זכתה לשרת את תושבי עירה במשך 34 שנים!!! דור שלם של תושבים חדשים בהגירה פנימית, עולים, ותיקים, ילדים שגדלו על המותג הזה שנקרא מרים פיירברג. לא פלא, כאשר הנחילוה כבוד גדול עוד בחייה בקריאת האיצטדיון של העיר על שמה. פיירברג כראשת העיר פיתחה ושינתה תדמיתה של עיר תיירות, עיר חוף, עיר קולטת עלייה. נתניה של היום אינה דומה כלל למה שהיתה לפני 30 שנה. עיר נקיה, מטופחת, מפותחת, בעיקר מפותחת.

פיירברג כדמות ציבורית יש לה ללמד רבים ממנהיגי הציבור, שחושבים שלא רואים להם בהתנהגותם, שלא מסתכלים על מעשיהם במהלך השירות עליו מקבלים שכר ויותר לאחר סיום תפקידם. 34 שנים בתפקיד מעידים על האהבה הגדולה שרחש לה הציבור בעיר מגוריה. 34 שנים- 8 הזדמנויות לומר לה לכי לשלום ותמיד נבחרה מחדש, פעם ברוב מועט ופעם ברוב מוחלט, תמיד היא נותרה הלב הפועם של העיר נתניה. בלעדיה, נתניה היתה נראית אחרת. גם בימי החקירות- ימים לא פשוטים- לא התלבטה פיירברג באשר לעתידה.

הלואי עלינו. אצלנו אחרי שתי קדנציות כבר מרגישים שהחומר נגמר ואפשר להחליף בזן אחר. אצלנו גם אחרי שלוש קדנציות ושנות דור של שכנות, של חיים משותפים, מרגישים בעלי התפקיד לשעבר שכבר אי אפשר לחיות כאן. אורזים את הפקלאות ומחליפים מקום. לעשות? ליצור? לא בעיר ממנה ינקו או שתו. אז מבלי להזכיר כאן שמות, ויש מי להזכיר ברוך השם, לחיים טובים ולשלום.

ואולי זה ההבדל הבסיסי, בין שחי ובאמת אוהב את מיקום מגוריו גם כאשר אינו האיש/ה מספר אחד/ת לבין שהוא כאן איתנו בשביל תפקיד, בשביל שררה. הלכה השררה, נגמרה השרה, אבד גם הקשר. הבדל קטן עם משמעות.

יהיה זכרה של מרים פייברג ברוך.