מקומו של ארדן רק בליכוד- בלעדיו הליכוד והימין יאבד שלטון

אחד השמות ה'חמים' מאוד, לקראת בחירות 2026, הוא יגאל ארדן, חבר ליכוד שנים ארוכות, חבר כנסת מטעם הרשימה, מילא שורה של תפקידים פרלמנטריים, היה גם שר בתפקידים שונים חבר בוועדות שונות, שר פנים, שר לביטחון פנים, שר תקשורת, שר לשיתוף פעולה איזורי, שר לאיכות הסביבה, ועוד. שגריר באו"ם, שגריר ישראל בארה"ב. וגם יו"ר מד"א. נו... כוכב מהלך בשמי הליכוד. והאיש הזה לא מוצא עצמו בצמרת הרשימה לכנסת הקרובה מטעם הליכוד...

אם בוחרים אדם על פי כישוריו, הרי אין מתאים יותר מאשר האדם הזה. גם אידיאולוגית הוא איש ליכוד, חרוץ, שנון, חכם, ראוי בהחלט להנהגה. עמדתו העקבית של גלעד ארדן היא התנגדות נחרצת להקמת מדינה פלסטינית. הוא רואה בה איום ביטחוני חמור על מדינת ישראל ומתנגד לכל מהלך חד-צדדי להכרה בה בזירה הבינלאומית. ארדן חווה בשנים האחרונות חסימה שיטתית של דרכו הפוליטית והמקצועית בתוך המפלגה, ומכאן הדרך החוצה קצרה. מזכיר לכם אחרים? כן, האחרון שבהם (גדעון סער) חזר אמנם לליכוד אבל אחרי אמירות קשות על הליכוד והבית ממנו יצא. עוד דוגמאות? בבקשה, יואב גלנט, בוגי יעלון, אביגדור ליברמן, משה כחלון, יולי אדלשטיין, לימור לבנת, ציפי ליבני, דן מרידור, רוני מילוא... כאשר זה קרה עם אדם אחד אפשר לטעון לו. כאשר זה קורה עם כמה וכמה מהמנהיגים הבולטים של התנועה, האם אי אפשר לדרוש לבחון את הגורם בסביבת הראש או אולי אף את הראש עצמו- קרי נתניהו. ותאו את הרשימה הנ"ל, כולם היו בתפקידים הכי בכירים שהציע הליכוד לחבריו. שרי ביטחון, שרי אוצר, שרת חוץ, שר חינוך. יש והיו להם מעלות שהביאו אותם לתפקידיהם, לא השלימו את נתניהו, אז זהו? החוצה? כבודו וערכו הציבורי של כל אחד מאלה למעלה אינו משתווה לנתניהו, זה נכון. נתניהו הוא משהו מיוחד, הוא ה'מסי' של הליכוד. נבחרת ארגנטינה בלי מסי לא יכולה לנצח, ועם זאת מסי לא מרשה לעצמו לקבוע הכל במגרש. בלי כל השאר מסי לבד לא ינצח לעולם!!! מונדיאל כדוגמא. אתם רואים את ביבי מנצח עם ואטורי, עם מיקי זוהר, עם גואטה, עם סילמן, עם גילה גמליאל, עם קרעי, עם חנוך מילביצקי, ואו עם מאי גולן.

נתניהו סוחב את העגלה הזו כבר שנים ארוכות, האם זה נותן לו חסינות מביקורת? האם הציבור - ציבור מתפקדי הליכוד לא רואה את התמונה הרחבה לאורך השנים? והפעם, נדמה שהביקורת היא מוקדשת בעיקר לו- הוא היה המנהיג של 7.לאוקטובר. עליו ורק עליו כל תשומת הלב הביקורתית מצד המתנגדים לו. להוסיף חברים ובעלי אותה אידיאולוגיה למאזן השולל עלול לעלות לימים בניצחון. לא חכם.

ארדן עשוי להשיג את אותם מנדטים שיחסרו לו לנתניהו להרכיב את הממשלה הבאה. ואז... נתניהו יתחנן אליו כפי שהתחנן לכחלון עם כולנו? יחזר אחריו כמו שחיזר אחר סער שקיבל כל מבוקשו כולל שיריונו למיקום ברשימה? האם זו השיטה? לזרוק ואחר כך להתחנן... והדברים אמורים גם לגבי 'זוטרים' מארדן, חברים כמו דוד ביטן, שאפשר לאהוב ואולי לא, אבל האדם בעל כוח איתן ויציב במרכז הליכוד- נציגם של רבים- שאם יקרה ולא יקבל ייצוג בהתאם לכוחו עלול גם הוא לעשות מעשה ולצאת נגד ביתו ששייך לו ממש כמו ששייך לנתניהו כמו לכל חבר מתפקד בליכוד.

הימים הקרובים הם ימים קריטיים, ואפשר להציל לפחות את ארדן שהוא מנהיג חשוב לטעמי, איש הסברה מעולה, יודע עם וספר, מבין וקורא מפה, ארדן חשוב לליכוד כמו כחלון בזמנו. אל תוותרו עליו, אל תתנו לו ללכת, הוא שווה מאמץ. שווה שנתניהו יסע לביתו לפחות כמו שנסע לביתו של חיים כץ. בפוליטיקה כנראה אין חברים, אבל יש בעלי אינטרס משותף. האינטרס היום הוא המשך שלטון הימין