חנינה לנתניהו, בצניעות נאמר אולי דעתי אינה חשובה, אבל מה לעשות קורא ומרתיח, כל כתב/ת יש לו דעה בעניין כאילו הוא אלוהים. נו, למדנו כבר מתי להאמין מתי לסנן, נדמה שבמקרה דנן טוב אם נסנן.
דפנה ליאל, כתבת בכירה בערוץ 12, ב-n12 , משפיעה ואף מצוטטת כותבת בטורה היום: "אם הרצוג מוכן לתת, למה נתניהו עדיין לא מבקש חנינה?" ותופתעו יש לה תשובה: יש לו תכנית טובה יותר. ואז מפליגה הגברת המכובדת לעולם דמיוני שמביא אותי, לפחות אותי להטיל ספק גדול.
למה?
הנה: אם הרצוג מוכן לתת, אז שייתן. למי הוא מחכה? למה שיחכה? למתי הוא מחכה? וואלק הרבה שאלות יש לי לנשיא הרצוג. הרצוג הינו שחקן חשוב בזירה הלאומית שלנו. אינו רואה, אינו קורא, אינו מצחצח עם עצמו את הפרוטוקולים שעולים מדיוני נתניהו בבית המשפט. לפני שקורא בעיתון הארץ או כל כלי תקשורת, מספיק לעיין מן הסתם בפרוטוקולי הדיון אולי גם כבעל עניין במשפט המסעיר את המדינה. האיש שבזמנו החופשי הרב חסר מעשה, יכול לגייס הבנתו המשפטית לטובת מה שעם ישראל מבין, אלה החכמים והמנוסים וגם ההדיוטות. הכל מתערער שם בדיונים המשפטיים. אז הנשיא מחכה לפניה אליו כדי לתת חנינה? אוי ואבוי אם זה כך, תחשבי רק על בזבוז ההון שמועמד מכספי מערכת המשפט לקיום הדיון הזה. ואני לא כותב על הקרע בין אזרחי המדינה, הרצוג מתעלם מכך? קשה לי להאמין, עוד יותר קשה לי לקבל.
ומי הדליף לך כותבת יקרה שהרצוג מוכן לתת. שאלת? או אולי זה מאווי לב לסדר לך את הנושא בו בחרת לכתוב טור. אם כן אנא הציגי לנו ציטוט מתוך דבריו. את מסתמכת על אנשים, ששוחחו עם בוז'י, יש שם, שמות? אם אין אז הטור שלך מתבסס על כלום ושום דבר. מילים מיותרות.
נתניהו לא ביקש ולא יבקש חנינה. חנינה אינה לנתניהו, חנינה היא לכל מי שהיה קשור בדרך זו או אחרת בתביעות המשפטיות המזוהמות האלה שסחררו מדינה שלמה בחמש מערכות בחירות. עניין החנינה אינו רק לנתניהו, הוא קודם כל לציבור כולו. כולל אותך. ברגע שתבינו את החטא הגדול בעיוות הדין שנעשה כאן לראש ממשלה, על החטא הגדול שגרם לאנשים להתפרץ לרחובות, לאנשים שדברו ולעיתים דברו יותר מדי ונתבעו בבתי המשפט, כל הגרגור הזה לאן הוביל אותנו? והרצוג מחכה שיפנו אליו... לא יכול למחול על כבודו ולעשות מעשה פשוט ונדרש. ברצינות...
די. אנחנו אולי כתבים בערוץ 12, איננו בנים של.. אנחנו בעלי הבנה לא פחותה ממך גברתי היקרה. בבקשה בבקשה תתייחסי לציבור הקוראים קצת בצניעות אם לא ביראת כבוד ראויה.







