זיכרון לחיים- תמונת ילדות מתנת חסדי נעמי

חסדי נעמי, היא עמותה ישראלית גדולה ומוכרת ברחבי הארץ, וגם בבית שמש הפועלת בקרב משפחות נזקקות וניצולי שואה. את חיים מרגוליס הכירה בשני אופנים, אחת דרך העובדה שהוא ניצול שואה, השניה יותר מטעמו, מרצונו שלו להיות שותף במעשה הנתינה של העמותה. באחת השיחות בין הפעילים בעיר עלה דיבור על כך שלחיים אין תמונת ילדות, "איני מכיר את פני כילד, איני זוכר תמונה כזו. כי מעולם לא היתה לי תמונה כזו בה אני מתועד כילד". ישבו והגו מתנדבות הארגון, בימים כאלה בהם יש טכנולוגיות מתקדמות, ליצירת יש מאין, צ'אטים, ו-ai אפשר למלא את החסר.

דלו מחיים במשך שעות פרטים מזכרונתיו, פרט לפרט, שאט אט הצטברו לכדי תמונה. בסופו של דבר עלה תיעוד, אם תיעוד היסטורי, חיים הילד - מה שהיה ואיננו. חיים, עם כובע הגרב, עם מעיל הצמר המחמם, מגפיים גבוהות, ליד פסי הרכבת בשלג הקפוא, בעמום גם לפני טנק גרמני בסמיכות. התמונה המעורפלת מהזיכרון, הפכה לתמונה מוחשית, כואבת, מליאת כאב ובעיקר מתארת מציאות. עצב שאין לו מילים. שרידות הזיכרון.

הלכו אל המכונה- המחשב ובעזרתו האדיבה הפכו את מילותיו שלו לתיעוד. עכשיו יש לו לחיים מרגוליס תמונת ילדות מרגשת ועצומה שתהייה לו רקע להמשך חייו, כאילו שהרקע הזה היה חסר לו.

הוסיפו לו תעודה מרגשת עם צילום חברי מקיף, וכה כתבו לו: זכינו להכיר אותך בשנים האחרונות, לראות מקרוב את עזרתך האדירה, התנדבותך הבלתי נלאית והנתינה העצומה למען ניצולי השואה והנזקקים אחרים. המסירות חסרת הגבול, העוצמה הפנימית ואהבת החסד שבך מעוררת השראה התפעלות ונוטעות בנו תקווה גדולה. על החתום הרב יוסף כהן יו"ר ארגון חסד נעמי.

היום התיצבו תשובה כברה ושרון יגלין להעניק לו את התעודה ואת הצילום.