הסרט של חיי...

כשאגיע אחרי "מאה ועשרים" שנה אל אבי שבשמיים - ויראו לי את "הסרט של חיי" - מה אשיב להם? כך דחה וביטל את הגאווה, ובעיקר הביט אל היום שאחרי .

עובדי  העירייה אצל הרב שטיינמן
עובדי העירייה אצל הרב שטיינמן

לפני כשלושה חודשים נערך ביקור גדול של עובדי עיריית בית שמש אצל הרב שטיינמן, במפגש הזה זכו עובדי העירייה במעמד הגדול של סיום מסכת הש"ס , עובדי העירייה נהגו לשמוע שיעור הדף היומי בלשכת סגן ראש העיריה שמואל גרינברג וזה הזמין את כל הנוכחים למפגש הגדול עם הרב שטיינמן. התרגשות עצומה אחזה בלב הנוכחים.

ע"פ בקשתו המפורשת של ראש הישיבה הרב הגאון הרב שטיינמן אסור לכתוב בשום עיתון מאמרים עליו, הרי שאיינו יכולים להרשות לעצמנו אנחנו הקטנים שבקטנים להפר הוראתו. למען אלו שלא הכירו ולא ידעו את גדולתו של ראש הישיבה שהלך השבוע לבית עולמו בשיבה טובה נביא שני דברים כדי להבין מה איבד עם ישראל משורותיו הנבחרות.: האחת, את צוואתו המפורשת. השני סיפור מעשה שהיה.

ראשית צוואתו: א - אבקש מאוד לא להספידני, לא בפניי, ולא שלא בפניי, ולא לעשות עצרת התעוררות או עצרת אבל, או כל מיני שמות שבודים והכוונה ימי הספד.

ב - לא לכתוב שום מאמר עלי בעיתונים יומיים שבועיים, חודשיים.

ג - לא להדפיס מודעות על הלוויה, לא להודיע ברמקול או ברדיו, מספיק שיהיו רק עשרה אנשים ההלוויה.

ד- להשתדל שלא לשהות בין מיתה לקבורה, רק לברר שתהיה קבורה הכי סמוך למיתה.

ה - לא לכתוב על המצבה שום תארים אלא "פה נקבר רבי אהרן יהודה לב בן נח צבי שטיינמן".

ו - המצבה תהיה הכי זולה ופשוטה, לא לבזבז כסף עבור קניית מקום בבית הקברות, אבל אם רוצים לתת צדקה שיתנו בלי קניית מקום.

ז - בימים שהמנהג ללכת אל הקבר, מכל מקום לא יבזבזו יותר מדי זמן בעבור זה, ויותר כדאי להתחזק ללמוד בסדר ומלדבר על דברים בטלים.

ח - אם על ידי החיפוש למצוא מקום להתפלל לפני העמוד יגרום הרבה ביטול תורה יותר כדאי ללמוד לשם שמים בזמן הזה.

ט - אבקש מכל מי שרוצה בטובתי ללמוד פרק אחד משניות עד גמר י"ב חודש והבנות יאמרו כל יום עשרה פרקי תהילים גם בשבת וביום טוב.

י - אבקש שלא להזכירני בשם צדיק או ירא שמים כדי שלא אתבזה על ידי זה בעולם האמת.

יא - אבקש מאד מחילה מכל מי שפגעתי בכבודו וכן מי שאני חייב לו כסף ולא ידוע ובמציאות לא יגבה היינו שיכל לגבות על פי דין, נא למחול לי.

יב - כל יוצא חלציי לא ילכו אחר המיטה כמנהג ירושלים.

יג - היות והרבה טועים בי, לכן מצידי אני מייעץ שלא לקבוע ילדים על שמי אבל איני אוסר את זה.

עתה לסיפור שהופץ ברשתות והגיע גם אלינו. סיפר מרן הגאון רבי אהרון לייב שטיינמן זצוק"ל: על "בית חרושת" גדול שהיו בו מספר גניבות של כסף מהכספת. ולכן בעל המפעל התקין במפעל "מצלמות נסתרות". והנה כעבור מספר ימים שוב אירעה גניבה במפעל ונפרצה הכספת, ונלקח ממנה סכום כסף גדול. כשניגש בעל המפעל למצלמות, גילה לתדהמתו כי אחד העובדים במפעל הוא "הגנב". ולכן מיד קרא לאותו עובד ושאלו: האם ידוע לך על הגניבה במפעל? והשיבו העובד: לא! מיד הראה לו בעל המפעל את הסרט מהמצלמה... והגנב לא ידע מה לעשות מרוב בושה...!

סיים הרב שטיינמן זצ"ל את סיפורו ואמר: כשאגיע אחרי "מאה ועשרים" שנה אל אבי שבשמיים - ויראו לי את "הסרט של חיי" - מה אשיב להם?

זוהי מידת "היראת שמיים" המיוחדת של הצדיק - למרות כל תורתו ומעשיו הטובים - היה ירא את ה' ואמר: מה אשיב לה'? זהו "המאור הגדול" של הצדיק - שעלינו לצעוד לאורו!

עובדי  העירייה אצל הרב שטיינמן
עובדי העירייה אצל הרב שטיינמן
עובדי  העירייה אצל הרב שטיינמן
עובדי העירייה אצל הרב שטיינמן
כולנו בית שמש למועצת העיר
תגובות הגולשים:
בניגוד לאחרים, דעתכם חשובה לנו! כתבו: