החרדים מתעלמים מקיומו של מוסד הרבנות- אז למה הם צריכים להשפיע בבחירת הרב?

בדיקת אורניוז חושפת שלחרדים לא ממש איכפת מקיומו של מוסד הרבנות. עדות משכונה חרדית: "תעודת הרבנות רק הזיקה לי, התושבים כאן רוצים את הבד"ץ, מבחינתם קיימת או לא, לא ממש איכפת להם"

קרוסלה בכניסה למקווה פרטי
קרוסלה בכניסה למקווה פרטי

חשוב לה לכל עיר שתהיה בה רבנות, ובלבד שישתמשו בה. לא מעט מהערים בישראל מחפשים רבנים, גדולי תורה לעמוד בראש המוסד החשוב שקרוי הרבנות המקומית- המרא דאתרא. אכן מדובר במוסד רוחני עתיר עשייה והשפעה, כך ניתן למנות את הערים השונות בישראל שמתפארות ברבנים גדולי תורה ויראת ה', ירושלים חיכתה והתפללה לעלייתו ארצה של הרב הגאון הרב שלום משאש זצ"ל לכהן בה לתפארה. תל אביב ביקשה מהראשון לציון הרב מאיר לאו לשוב לשמש בכותרתה, אפילו באילת קיים מוסד רבנות, מוסד בעל ערך חשוב כלפי כל תושביה. אז מה שונה עירנו משאר ערי ישראל? בבית שמש היה רב, ויהיה רב. האם מעמדו אכן חשוב לכל תושביה?

אין ספק שמינוי רב מקומי הוא צורך חשוב, אם לא לכל הקהילה לפחות למרביתה. מי ימנה את הרב, וכאן נוסיף עוד שאלה איזו אוכלוסיה הוא משרת. לא נעסוק בדמותו של הרב אלא בתפקידיו, כדי להשיב על כך, נפרט, האם כלל התושבים בבית שמש חפצים לקבל את שירותי הרבנות בעיר? לכאורה אין ספק כלל, בית שמש נחשבת עיר מסורתית בעלת איפייונים דתיים. מן הסתם הבדיקה שלנו לכאורה מיותרת, אלא שהממצאים הבאים מוכיחים משהו מאוד מוזר.

איך בדקנו? אם היינו שואלים עוברי אורח אין ספק מה היו משיבים לנו, שצריך מרא דאתרא, הוא האב הרוחני של כולנו, בשעת הצורך, שמחה כאבל, יום טוב כחול, כתובת לכל קושיא או הלכה פסוקה לא ברורה. תחילה זכרו את ההערה הבאה, אחד מהרבנים אשר התמודד באחרונה על תפקיד הרב המקומי הפנוי, הבהיר זאת בדרכו שלו: " שאלתי תושבים המתגוררים כאן הרבה מאוד שנים, הם לא ידעו מיו המרא דאתרא. אולי שמע את שמו, דרשה מפיו, שיעור הלכה בכולל או דרשת שבת לא הגזימו עד כדי כך לכתת רגליים לבית הכנסת שלו".

ומהכלל לפרט. עיריית בית שמש עתרה למינוי רב. "ציבור תושבי העיר הטרוגני ומגוון, בעיר מתגוררים תושבים רבים מהמגזר החילוני, הדתי לאומי והחרדי". כותב אבוטבול בעתירה. וממשיך: ", "שירותי הדת ניתנים לכלל תושבי העיר לפי הצורך, ובכלל שירותי כשרות, נישואין, מקוואות, קבורה ועוד". הנה ראש העירייה מונה את תפקידיה של הרבנות.

בדקנו את עניין הכשרות בשלושה מרכולים גדולים בשכונה חרדית, שכונה שלא תמצאו בה אפילו נפש אחת חיה בעלת השקפה דתית לאומית או חלילה חילונית. בשלושת המרכולים הקיימים בשכונה, לא נמצאה תעודת כשרות של הרבנות המקומית תלויה לעין. דווקא כן מצאנו תעודת כשרות של ועד הכשרות והשמיטה שע"י הבד"ץ העדה החרדית. האם זה רק עניין של מראית עין?

באחד המרכולים אפילו העידו בפנינו כי תעודה כזו, רק תזיק להם כלכלית. ולכן הם נמנעים מלהציגה. בעל הבית העיד, כי הוא משלם את האגרה לנציג המועצה הדתית, כי הוא נדרש, "מבחינת ציבור הצרכנים זה ממש לא חשוב ולא משפיע על קנייתם". במרכול אחר, אומר מנהל המקום: "כאשר על המדפים היו פריטים שהכשרות שלהם רבנות, לא נמכר אפילו פריט אחד. החלפתי את כל המוצרים בהשגחה של הבד"ץ, ובכל יום אני צריך למלא את המדפים." ומה עם תעודת רבנות? על הקיר מצאנו רק את זו של הבד"ץ. במרכול השלישי אין תעודת רבנות.

הציבור החרדי, תושבי העיר הותיקה וכאלה הבאים משכונות חרדיות, נמנע מלבקר בחנויות בהם ההשגחה היא של הרבנות בלבד. אושר עד, מרכול גדול, מחזיק בשתי תעודות כשרות, הרבנות והרב אפרתי. ויקטורי מחזיק בתעודת הרבנות ומשלם הרבה כסף כדי להחזיק בתעודת הכשרות. הנה אכן כי כן, הרבנות לא ממש מעניינת את התושבים בשכונות החרדיות.

אחד ממטלות הרבנות היא גם הרישום לנישואין. במועצה הדתית יש אדם ממונה על התיק המנהל רישום כדת משה וישראל. רצה הגורל והשבוע התפרסמה מודעה בירחון מקומי בה מוזמנים צעירים וצעירות חרדיות לרישום בבי"ד חרדי. "קבלת קהל בלשכתינו לרישום נישואין תתקיים כל יום. לתיאום התקשרו..." הנה לכם אם כן, לא כל הציבור החרדי צריך את שירותי הנישואין של הרבנות בעיר.

בערב פסח נוהגים בני ישראל לשאול בהלכות הפסח. אחת המסורות בעיר היא קיום דרשת השבת הגדול. בכל שנה מפרסם המרא דאתרא את מיקום הדרשות, בשום שנה לא נתבקשו רבני העיר להגיע אל השכונות החרדיות, והם אינם ממהרים לשם חלילה לא מטעמי עצלות, אלא בשל העובדה שהם לא מתבקשים. מתי בפעם האחרונה דרש הרב ביטון בפני קהלת תלמידי הישיבות? קשה למצוא מפגש כזה.

מקוואות. עוד שירות שהרבנות מקפידה עליו. מי מטפל במקוואות בעיר? הרב דוידוביץ. רב חרדי, מתנדב, שפועל למען המקוואות הציבורים בשכונות מטעם עצמו ועל דעתו. החרדים לא קיבלו את מרותו של מי שטיפל במקוואות בזמנו, הרב ספקטור ז"ל, והקימו להם כפיפות הלכתית מחמירה בדמותו של הרב דוידוביץ. ממש כפי שעשו עם העירובין, עת מתחו עמודי עירוב משלהם בתוך השכונות החילוניות בשעה שקיים עירוב עירוני תקף. חלק גדול ונכבד מהמקוואות בעיר מנוהלים בידי גופים פרטיים או ציבוריים רק לא בידי הרבנות.

לשכונות החרדיות יש רבנים מובילים ובעלי השפעה גדולה על דעת הקהל. להם ולמרותם סר הציבור, אז מה עניין השכונות החרדיות במינוי רב? קרי, מה טעם לשלוח נציג מחפציבה או מרמת בית שמש ב' או מכל שכונה חרדית לבחור רב?

הנה כי כן, נחשף כאן שהציבור החרדי לא ממש צמא ומחכה לבחירתו של רב בעיר. אז היכן היא האמת בנכתב בעתירה לפיה מדובר בצורך קריטי וחיוני באיוש המשרה. גם אם יוכח שיש צורך, לא מדובר בצורך קריטי וחיוני לאיושה הדחוף של המשרה. חיכינו חמש שנים, מאז פרית הרב ביטון, אפשר לחכות עוד כמה חודשים עד אחרי הבחירות.

ובכלל, ואולי הגיעה העת לשנות, ישפיעו בבחירת הרב רק מי שסר למרותה של הרבנות, רק מי שיקבל עמדתה ופסיקתה ההלכתית. ואולי בית שמש תהיה הסנונית שתוביל שינוי זה בחוקי המדינה. עד אז חזון למועד, ובינתיים נצפה למינוי רב במועד שיבטל כל מחשבה או חשש לבחירת על רקע הבחירות הקרובות.

קרוסלה בכניסה למקווה פרטי
קרוסלה בכניסה למקווה פרטי
קרוסלה בכניסה למקווה פרטי
קרוסלה בכניסה למקווה פרטי
כולנו בית שמש למועצת העיר
תגובות הגולשים:
בניגוד לאחרים, דעתכם חשובה לנו! כתבו:
גולש אנונימי נכתבה ביום שלישי, 12 ביוני 2018, 11:39

ציון היקר בודאי שאין להם שום הכרה במוסד הרבנות, כל העניין הוא רק מקח לקבל סמכויות בדברים החשובים להם תן וקח