במקור ראשון: מאמר נוקב מאוד על יחס מערכת המשפט לציבור החרדי

"אני לא מבקש לבטל את הבחירות לכנסת. אני רק מבקש לתהות איך מה שמערכות אכיפת החוק והמשפט עושות מול החרדים, הן לא יעשו אף פעם מול הערבים. עוד אני מבקש לדעת איך זה שבמערכות הבחירות האחרונות התפרסמה סדרה ארוכה של עדויות מהמגזר הערבי על זיופים, רמאויות, אלימות, הצעות שוחד, חלוקת קולות והצבעות במקומם של אנשים שכלל לא הגיעו לקלפי - וזה מעולם לא הבשיל לחקירה רצינית, ודאי לא למחשבה על פסילת בחירות..."

על רקע הטענות לזיופים בבחירות המוניציפליות לראשות העיר בית שמש, בשנת 2013 רעדה אז המדינה ומערכת המשפט בראשה, הוגשה פניה ליועמ"ש לחקור ולקיים בחירות חוזרות. הפגנות סוערות בבית שמש, הציבור הלאומי קרא אז לבחירות חוזרות, מערכת המשפט והיועמ"ש ביקשו לחקור, תושבים נעצרו והובאו לחדר החקירות. מיטה עורכי הדין התייצבו אז לייצג את העמדות בבית המשפט. דרמה של ממש... על הסיפור ההוא שאנחנו כאן חווינו בנשמתנו, הקדיש העיתונאי ועורך העיתון מקור ראשון את תשומת ליבו השבוע. ליבסקינד מנתח בפטיש ואיזמל את אירועי 2013, ומגיע למסקנה מעניינת.

"ובכן, קבלו סיפור שילמד אתכם מה קורה כשמדובר באוכלוסייה אחרת, וכשמערכת אכיפת החוק מתעקשת לחקור וללכת עם זה עד הסוף.

בבחירות לרשויות המקומיות של שנת 2013, כשמשה אבוטבול החרדי ניצח בבית־שמש את אלי כהן, פנו המפסיד והיועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט המחוזי בדרישה לבטל את התוצאות ולערוך בחירות חוזרות, בין השאר בטענה לזיופים. כדי להצליח במשימה היה צורך לבסס את הטענה שלפיה למעלה מ־1,398 קולות שקיבלה רשימת "כח" החרדית היו מזויפים.

פסק הדין שביטל את הבחירות בבית־שמש (בקשת רשות ערעור נדחתה בעליון) הוא מהמסמכים המשפטיים המוזרים שנכתבו כאן, והוא נשען על אוסף ענקי של ספקולציות, סברות והערכות. לא ניכנס לכל התיק, שעליו כתבתי בעבר, אלא לזווית המעניינת לענייננו. אין ספק שהיו זיופים בבית־שמש ושהיו גורמים חרדיים שביקשו להטות את התוצאות. אלא שכדי לבטל את הבחירות היה צריך לאתר הרבה מאוד אנשים שהצביעו בשמם של אחרים, ולשכנע שכל אלה הצביעו עבור רשימה ספציפית אחת, רשימת "כח".

ביום הבחירות פשטה המשטרה על שתי דירות ועל רכב, ומצאה 161 תעודות זהות וארבעה דרכונים שלפי הטענה נמסרו על ידי בעליהם הקנאים שנמנעים מהצבעה, כדי שמישהו אחר יצביע באמצעותם. בדיקה שנערכה מול משרד הפנים העלתה שרק 36 מהתעודות הללו שימשו בפועל להצבעה.יום הבחירות פשטה המשטרה על שתי דירות ועל רכב, ומצאה 161 תעודות זהות וארבעה דרכונים שלפי הטענה נמסרו על ידי בעליהם הקנאים שנמנעים מהצבעה, כדי שמישהו אחר יצביע באמצעותם. בדיקה שנערכה מול משרד הפנים העלתה שרק 36 מהתעודות הללו שימשו בפועל להצבעה.

ייתכן שהיו עוד ניסיונות לזיוף שנבלמו על ידי ועדת קלפי ערנית. ייתכן שחלק מהתוכניות לזייף סתם לא יצאו אל הפועל. ישנן הרבה אפשרויות. מה שברור זה שרק ל־36 זיופים היו ראיות ממשיות. אז איך מגיעים להוכחה שהיו לפחות 1,398 כאלה?

בית המשפט עבר על העדויות שנמסרו במשטרה, וחילק את העדים לחסידויות השונות. קחו לדוגמה את חסידות דושינסקי. שתי עדויות היו במשטרה של חסידים מהקהילה הזו. חסיד אחד העיד ש"היה לחץ חברתי בקהילה ... שלא להצביע. לא רק עכשיו. תמיד לא מצביעים". חסיד שני העיד שהוא פחד להצביע בגלל "הפחד מהקנאים בקהילה שלי". בית המשפט הסיק שאם שני אלה מעידים שהיה חשש להצביע והיה לחץ לא להצביע, אזי לא רק הם נמנעו מהצבעה ונתנו את התעודות שלהם לאחרים שיצביעו במקומם, אלא כך בדיוק נהגה החסידות שלהם כולה.

ליבסקינד כרגיל עושה חריש עמוק בכתב התביעה וחקירה של האירוע. 13 שנה אחרי, מעניין באמת מה חושב העיתונאי מספר אחד, או לפחות בין הבכירים בעיתונות הישראלית, עורך מקור ראשון. המסקנה שלו מדהימה: פסק הדין הזה היה מסמך דיבתי שהשליך מכל חרדי שזייף על כל חבריו למגזר. קהילות שלמות ששני חסידים בהן מסרו עדות הפכו לעברייניות עם חותמת בית המשפט, הכול תוך הישענות חשבונאית על אדם אחד שלא ברור מיהו ואיך התגלגל לתיק הזה, ששלח מסרון עם הימורים לחברים שלו.

אין עוד ציבור בישראל שבית המשפט היה מרשה לעצמו להסתכל עליו ככה. לציבור הערבי, שמערכת בחירות אחרי מערכת בחירות יוצאות ממנו עדויות קשות על עבריינות ועל זיופים, איש מעולם לא העז להתנהג ככה.".

כל זה על רקע העדויות מבחירות, לא האחרונות, אלא של שנת 2019. "בשנת 2019, אחרי שעדויותיהם של 82 חברי ועדות קלפי על עבריינות בחירות במגזר הערבי נמסרו למשטרה, יצרתי איתם קשר. עם כולם. לבדוק אם מישהו התעניין בתלונות שלהם. העובדה שעם שמונים מהם המשטרה לא דיברה, לא הפריעה לפרקליט המדינה שי ניצן להצהיר ש"בעקבות פניות מוועדת הבחירות המרכזית, שהעלו חשד לזיופים בקלפיות, ביקשנו מהמשטרה לפתוח בחקירת החשדות. המשטרה נרתמה למשימה, אגף החקירות פעל במרץ, ואין בידינו נתונים בדבר זיופים רחבי היקף בבחירות בישראל".

ומה עם הבחירות האחרונות? קלמן לא מתעכב לדבר עליהם למרות שיש מעל ל-1230 תלונות בעוון טוהר בחירות. האם מישהו מעז לפסול את הבחירות האלה?

נציין רק שאיש מאלה שהואשמו בזיוף בבחירות בבית שמש לא ישב מאחורי סורג ובריח. הנאשמים הורשעו במסגרת הסדרי טיעון ונידונו לעונשים קלים יחסית של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנסות כספיים בלבד, ללא מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. בסה"כ היו שמונה מעורבים בכל הפרשה, ההליכים המשפטיים נמשכו כחמש שנים והסתיימו בבית משפט.

ומעניין הראשון להתייחס היה משה אבוטבול, ראש העיר המנצח בבחירות החוזרות. אבוטבול שלח לנו את הטור ואת דבריו של מי שהיה יועץ התקשורת איתן זליגר.

צודקת ביקורתו של קלמן, בודאי אין לעשות איפה ואיפה בין ציבורים. מה שמתאים לחרדים צריך בודאי גם לערבים. אין בדבריו להצדיק את הזיופים שהיו, והיו בבית שמש, גם אם היו מעטים... אסור , אסור לגמרי כל ניסיון להטות בחירות בזיוף, מרמה, כסף, וכן הלאה.