בית שמש ומטה יהודה אפילו לא חושבות על זה

93 רשויות מקומיות מבקשות להקים ביחד 14 אשכולות ישובים, על פי קול קורא של משרד הפנים, ומי לא ביניהם, בית שמש ומטה יהודה. אין בכל הרשויות רשות חילונית שמבקשת להתחבר אפילו באשכול עם רשות חרדית.

נוף בית שמש ומטה יהודה
נוף בית שמש ומטה יהודה

"היענות יוצאת דופן נרשמה השבוע לקול הקורא שפרסם משרד הפנים בחודש מאי: אלה שיזכו לאישור משרד הפנים - יצטרפו לחמשת האשכולות שכבר פועלים מזה תקופה בגליל ובדרום. המשמעות – 150 מתוך 257 הרשויות בישראל יותר ממחצית – רוצות שיתוף פעולה אזורי במסגרת מחוזות אזוריים.

בראש כל אשכול יעמוד מנכל וצוות במימון משרד הפנים שינהלו את שתופי הפעולה." כך פותחת הודעה לתקשורת שיצאה ממשרד הפנים.

"הרעיון של "אשכולות ישובים " מגיע מהמחוזות במדינות אירופה, שם פועלות רשויות מקומיות במסגרת מחוזות. שיתוף הפעולה מוליד כוח רב ליישובי האזור, ומשאבים, שהישובים הקטנים כיום, יכולים רק לחלום עליהם – כשהמרוויחים הגדולים הם התושבים. הפיילוט שהחל בצפון הארץ ובדרומה הוליד שותפויות מרתקות שהניבו מערכת חינוך ייחודית למדעים, מרכזים אזוריים לאנשים עם מוגבלויות בה נהנים יהודים לצד ערבים, מערכות היסעים משותפות, פרויקטים במיליונים לטיפול באשפה, בצפון ובדרום והיד עוד נטויה" משכנעת ההודעה ממשרד הפנים.

ועוד באותה הודעה: "הרשויות המקומיות שמבקשות להתאגד באשכולות מגיעות ממגוון רחב - מהצפון מרכז ודרום, רשויות חזקות וחלשות, יהודים ערבים ודרוזים, חילוניים גמורים ודתיים, שמבקשים לחיות ביחד ולשפר את השירות לתושב. אגב במשרד הפנים מקפידים על גיוון באשכולות: סוציואקונומי, דתי מגזרי ועוד. בקשות להקמת אשכולות הומוגניים נפסלים על הסף." אחרי עיון מדוקדק בהודעה אתה מגיע לרשימת הרשויות שביקשו. מי אין ביניהם? יש לא מעט, וגם בית שמש ומטה יהודה. שתי רשויות שכנות שכמעט 'חונקות' זו את זו כמעט בכל תחום אפשרי, במסחר, בשירותים, בחינוך, בפינוי האשפה, בבריאות, באקולוגיה, בגיאוגרפיה, ודווקא הן לא הסכימו או לא נענו לקול קורא של משרד הפנים.

לאחר פרסום ה"קול קורא" במאי, יזמו ראשי ישובים שכנים מכל הארץ מפגשים, ליצירת האשכולות. לא כולם הסכימו על הכל, היו שסירבו, התנגדו, בחרו להיות באשכולות אחרים, אבל הרוב כאמור הצביעו בעד. מספר דוגמאות לבקשות שהוגשו לאשכולות חדשים: טבריה, בית שאן, מעצות אזוריות גליל תחתון ועמק המעיינות, מועצות מקומיות טורעאן, עילבון מע'אר ועוד רשויות (15 בהס"כ) מבקשות להקים את אשכול: סובב כנרת והעמקים – נצרת, נצרת עילית, עמק יזרעאל, מגדל העמק ועוד (ובסה"כ 15 רשויות) מבקשות להתאחד באשכול שיוקם באזור עמק יזרעאל - בבקשה להתאחד באשכול השרון פנו רעננה, כפר סבא, טיבה, כפר קאסם ועוד (סה"כ 6) והרשימה ארוכה מצפון עד דרום.

שר הפנים אריה דרעי שיזם את המהלך להקמת אשכולות חדשים, ברך על ההיענות הרבה והרצון להצטרף לאשכולות, ואמר, כי עתידו של השלטון המקומי באשכולות. "חייבים לאחד כוחות למען שירות טוב יותר לתושב, בפריפריה במרכז ובכל מקום ברחבי המדינה". אז איך הוא אריה מכלוף דרעי לא הצליח לשכנע את אבוטבול ללכת על הרעיון?

מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן אומר, כי המשמעות העיקרית של ההתארגנות כאשכול היא מקסום המשאבים ברשויות מקומיות. יש יתרון חשוב לגודל, וכוחו של ישוב קטן אינו דומה לכוח הכלכלי של עשרה ישובים המאוגדים במטרה אחת – למשל בהקמת מוסדות חינוך מיוחדים, או אפילו תעסוקה. זה די טבעי שרשויות רבות מבינות את הפוטנציאל בעבודה המשותפת ובשיתופי פעולה כלכליים אזוריים. במציאות הנוכחית, אין מקום ל257 הרשויות מקומיות הפועלות בישראל -כל אחת באופן נפרד, כאילו היו באמת עצמאיות. ושוב אותה שאלה: איך הוא מרדכי כהן לא הצליח לכפות על אבוטבול וויזל את שיתוף הפעולה הזה? נמנ כאן את רשימת הנושאים שלפי משרד הפנים הם בין הנושאים לשיתופי פעולה אפשריים שהעלו הרשויות המקומיות :

טיפול בתחום הפסולת והאכיפה הסביבתית

סנכרון פעילות ספורט ותרבות

קידום תכנון משותף של תחבורה ציבורית

קידום תחום התיירות ברמה האזורית

פארקים מטרופוליטניים

מערך אזורי ומשותף היערכות לחירום

פיתוח כלכלי בראייה אזורית

מסגרות אזוריות לאוכלוסיות מיוחדות

קידום תכנון ארוך טווח.

האם כל אלה לא יכולים להיות באזור שלנו?

היוזמה הראשונית לאשכולות נבעה מהחלטת ממשלה לפיתוח הצפון, בה קבע משרד הפנים יעד של הרחבת האשכולות שפועלים במחוז הצפון. יחד עם זאת, ולאור ההיענות הארצית, הוחלט במשרד הפנים על אי הגבלת הקול קורא להקמת אשכולות חדשים למחוז צפון בלבד, והוחלט על הקצאת תקציב נוסף לטובת סיוע בהקמת אשכולות בפריסה ארצית..

האשכולות הוותיקים בצפון ובדרום, החלו להעמיק את מעורבותם ופעילותם האזורית, ובכל אחד מהאשכולות פועלים שירותי ליבה המביאים בפועל לשיפור השירות לתושבים תוך חיסכון כספי לרשויות, ומיזמים ושירותים אזוריים חדשים הנגישים לראשונה לתושבי האזור. ( בני שמעון למשל מערכי חינוך והיסעים מיוחדים בשיתוף פעולה עם ישובים בדואים, דתיים וכולי, מערכי טיפול באשפה)

במשרד הפנים מממנים את הקמת האשכולות בתקציב מיוחד, אבל הכסף הגדול לאשכול יגיע מיד עם הקמתו הרשמית. גם בקרב משרדי ממשלה וגופים ציבוריים אחרים, מכירים כעת בהזדמנות לפעול על בסיס שותפויות של הרשויות המקומיות, ומייעדים פרויקטים מיוחדים עבור אשכולות רשויות, ואף מקצים לטובתם תקציבים משמעותיים. כמו המשרד להגנת הסביבה, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, משרד הכלכלה, משרד אנרגיה, משרד הרווחה, , הקרן לשטחים פתוחים ועוד גופים ומשרדים, עובדה שמוסיפה מוטיבציה לישובים להתאגד.

במשרד הפנים השלימו לאחרונה פעולות משפטיות ופרוצדוראליות שונות על מנת לבסס את פעילותם של האשכולות בתחומי הפעילות השונים ולשדרג את יכולותיהם ומעמדם המשפטי. בין השאר בוצע לאחרונה שינוי חקיקה, המסדיר צורת התאגדות מיוחדת עבור האשכולות כ"איגוד ערים מסוג אשכול רשויות". שינוי זה יעניק לאשכולות יכולות נרחבות בתחומי פעילותם ויסייע לתמיכה בהם על ידי משרדי ממשלה שונים. במהלך החודשים הבאים יתקיים במשרד הפנים תהליך הערכת ואישור הבקשות, כאשר האשכולות החדשים שיוקמו יזכו לתמיכה מקצועית ותקציבית על ידי משרד הפנים.

בכל הרשימה הארוכה שנמנתה לעיל לא מצאנו ישוב חרדי שמסכים להתחבר עם ישוב חילוני או ההיפך. וזה לא שאין. האם המסקנה הזו שהגיעה מהשטח יכולה ללמד את משרד הפנים ואת ראש הממשלה נתניהו, מה שאין בכל הארץ, לא יכול להתקיים גם בבית שמש, וכאן בדיוק הפוך, להקים שתי רשויות נפרדות אחת לחילוניים ואחת לחרדים. זו החרדית יכולה בהחלט להקים אשכול עם ביתר עילית. בית שמש החילונית תקים אשכול עם מטה יהודה. בלי חששות, בלי דאגות.

נוף בית שמש ומטה יהודה
נוף בית שמש ומטה יהודה
נוף בית שמש ומטה יהודה
נוף בית שמש ומטה יהודה
תגובות הגולשים:
בניגוד לאחרים, דעתכם חשובה לנו! כתבו: