לטבע האדם יש נטיה לא לספר, לא לשתף, להשאיר בין קירות הבית, לא לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ, כי זו בושה.
אולי אצליח לשנות את המציאות, אולי זה חד פעמי וזה יעבור..
סבתא שלי היתה אומרת "מה שאת חווה עם בעלך שישאר ביניכם.."
מציאות החיים השתנתה, יותר ויותר אנשים אנשים מבקשים סיוע, פונים לטיפול וייעוץ בתחומים רבים, כבר לא מתביישים לטפל בזוגיות, לקבל הדרכה וייעוץ הורי, ללכת לפסיכולוג והדוגמאות רבות.
אם בעבר הייתה נטיה לא לדבר על כך היום, זו כבר לא בושה לפנות לעזרה - הפוך הוא!
בתחום האלימות על גווניה הרבים לא תמיד זה קורה, לא תמיד מודעים לכך שנמצאים במעגל אלימות, תוך תחושת אשמה ובושה ואי יכולת להבין באופן הגיוני את המציאות והמצוקה בה מצויים.
לכל אחד ואחת מאיתנו נדרשת אחריות מקסימלית להיות אלה ששמים לב, שפוקחים עין ואוזן קשובה על הסביבה הקרובה ובמעגלים רחבים יותר.
חובתנו המוסרית והחברתית להושיט עזרה ולפנות לסיוע בתפקיד אחראי לשמש שומרי סף!
בנושא המאבק באלימות כלפי נשים בפרט ובמשפחה בכלל הדרך עוד ארוכה לפנינו למען חברה מתוקנת וטובה יותר.
אני מזמינה אתכם להיות שותפים ושגרירים, להפיץ את מספרי הטלפון של מרכזי הסיוע:
מוקד ארצי - 118
מרכז לשלום המשפחה - 02-5950151
רק טוב לכולם!
שתפו
