משוררת נולדה: בית שמש שירים מהפקק

לא בכדי יש לנו מדור תרבות כאן באתר ובאפליקציה, כמעט שכחנו ממנו. הבוקר הזכירה לנו משוררת, מוכרת יותר כפעילת ציבור בלתי נלאית, שהייאוש הגובר מחוסר יכולת להשפיע במעשה- בהדגשה על מעשה, הביאו אותה להתחיל לכתוב למגירה, למדף, ואולי לספר ראשון מפרי עטה ביקום.

מדובר בחברת מועצת העיר תמי זוסמן, אשה מוכשרת, אם תשאלו אותי להרבה יותר מאשר לכתוב פרקי שירה, אבל אם המציאות כופה עליה, למה לא? שתנסה בדרך הזו אולי אטומי האזניים והחרשים שם בעיריית בית שמש ימצאו דרך חדשה להקשיב, או לפחות לקרוא.

אז הנה פרקה הראשון בתחום החדש. ואל תופתעו כלל, הוא מבוטא מהאירוע אותו היא מלווה לפחות מאז חודש יולי האחרון.

כהקדמה אומרת לנו תמי זוסמן: החלטתי להתחיל לכתוב ספר שירה על בית שמש. כי בעיר שלנו המציאות כבר כותבת את הסאטירה לי נשאר רק לחרוז. והשיר הראשון מוקדש לשכונת רמה ד׳: שכונה עם המון תושבים, מעט דרכים, ותכנון שעולה על כל דמיון.

בית שמש שירים מהפקק
פרק ראשון: רמה ד׳

ברוכים הבאים לרמה ד׳,
כאן העתיד כבר עומד בשיירה.
שבעים עד מאה אלף בתכנון,
כארבעים וחמישה אלף וכבר אין מקום.

בבוקר פקק, בצהריים תור,
אבל התכנון ממשיך לדהור.
מבטלים עוד חניה, מצרים נתיבים,
ואחר כך מבקשים, ״תהיו סבלניים״.

בעל העסק מחכה לקונים,
הקונים מחפשים חניה בסיבובים.
התושב מבקש להגיע הביתה בשלום,
ובתוכנית הכול זורם איזה חלום.

וכשאני אומרת: ״עצרו את העבודות,
החזירו את המצב, תכננו עם התושבים והחנויות״,
פתאום כל קו הוא גזירת שמיים,
״אי אפשר לשנות״ ורוחצים ידיים.

אבל במקום אחר, לפי המידע שבידי,
התכנון מתגלה כגמיש למדי:
קראוון בשטח ירוק, ולגביו צו הריסה,
ובכל זאת מקודמת לייעוד הקרקע גרסה חדשה.

מירוק לחום נמצאת הדרך,
וגם תוכנית תנועה מאושרת נערכת.
שם אפשר להזיז, לתקן ולשנות,
וכאן מסבירים שאין מה לעשות.

והחשבון, כרגיל, לקופה הציבורית,
גם לגמישות יש עלות תקציבית.

אז בעיר שלנו אפשר לשנות,
אפשר לקדם ואפשר לפנות.
רק שאלה אחת נשארת בתור,
עבור מי התוכנית גמישה ומי נשאר מאחור?

הלואי ובדרך הזו תגיע לאזניהם הערלות של קובעי המדיניות (יש כזו?!) בבית שמש.