מה איתנו? אנחנו האזרחים שוחרי הדמוקרטיה, האם אנחנו צריכים לקבל את קביעתו וחלוקת 'הצדק' או 'השלל', מדוייק יותר לתאר, שגפני עושה עם שותפים חרדים? האם בכך אינו כופה עלי/עלינו את דרכו/מחשבותיו?
במצב כמו בעירנו, בו רוב התושבים חרדים, אלו שלא שמו קצוץ על זכותנו לבניית עיר, הפרו את חוקינו, תחת 'זכותם' להתגורר היכן שהם רוצים, עלולים אנחנו, לאבד את זכות חופש הבחירה, (חירות) - מימוש הזכות הדמוקרטית לבחור כל אחד כלבבו. וסתם מעניין, אלו שמטיפים לזכותם לחינוך לפי אמונתם, את זכותם לחופש דת, את זכותם לקבל דיור וכך הלאה' ימנעו מאיתנו את הזכות הבסיסית לבחור ולקבוע את מנהיגינו.
נניח רק לשם הדיון בשאלה הזו, אם מחר יסכמו ראשי הסיעות החילוניות, הליברליות לחלוקת רשויות, זו לי, וזו לך, ויתעלמו לגמרי מהחרדים בהם הם מיעוט. מה יצעקו החרדים? זו כפיה!!! זה אנטי דמוקרטי... בית המשפט היה נזעק לדון בעתירה כזו. במקום בערב בחירות היינו בערב קטסטרופה משפטית של דיונים לביטול בחירות וזכות לבחור. האם לכך נוסדה מערכת הבחירות המקומיות? ההיגיון, החוק, ו'אפילו' בג"ץ יפסול כל רעיון כזה. למה? כי כאן משמיטים את הזכות הבסיסית של כל אדם לבחור ולהיבחר. לי ברור כשמש, שבימים האלה התרחקה מעט מאיתנו, שהרעיון הזה לא היה נולד בכלל.
הרשו לי לצטט כאן דברים ממאמר שכתב פרופ' דני סטטמן שפורסם לראשונה באתר וואלה. "דוברים חרדים מרבים להשתמש במושג הזכות כדי לבטא את טענותיהם; שהמדינה כביכול אינה מכבדת את זכותם לחינוך לפי אמונתם, את זכותם לחופש דת, את זכותם לקבל דיור וכך הלאה." לחרדים מגיעות כל הזכויות, אין חולק על כך. אז למה אינם מקבלים את זכויות הבסיס שלנו בתחום הבחירות. עם כל הכבוד לגפני, תן לציבור בעיר לבחור את מנהיגיו!!
הנה הסעיפים שמטרידים את מנוחתי, ואני מקווה מטרידים את מנוחת כל מי ששוחר לקיום בחירות דמוקרטיות.
בחירות חופשיות: כל אזרח ואזרחית רשאים להתמודד בבחירות (בכפוף למגבלות הקבועות בחוק). הבחירות בין המועמדים מתקיימות באווירה של חופש לבוחרים ולנבחרים. (מימוש של עקרון החירות). אם גפני קובע, האם מתקיים העיקרון הזה? אם גפני קובע מי יעמוד בראש רשימה ואח"כ ע"פ הסכם עם ראשי סיעות אחרות, גם מי יעמוד בראש רשות, האם זו דמוקרטיה?
וגם אם יתקבל העיקרון הזה, כראש מפלגה יכול לקבוע מי יעמוד בראש הסיעה מטעמו, היכן מתקיים החופש לבוחרים? הבוחרים הרי יבחרו בדיוק במי שקבע להם גפני. אז למה ללכת לכל המהומה שנקראת בחירות, שפירושה דמוקרטיה. זו לא עבודה בעיניים?
ואם עדיין בסעיף הזה יש לכם מחלוקת עם עצמכם, מה תאמרו לגבי הסעיף הבא בקיום בחירות דמוקרטיות. חשאיות: הליך הבחירות הוא חשאי, והבוחרים אינם חייבים לתת דין וחשבון על בחירתם. (מימוש של עקרון החירות ושל עקרון חופש הבחירה). האם כאשר מישהו קובע לך יש לך בכלל זכות בחירה?
ואם תרצו זו רק תחילתו של דיון, האם עד כה הנבחרים שנבחרו בידי ליצמן, גפני, דרעי, פרוש, וכל היתר, היו כזה סיפור הצלחה? כזה סיפור שהנהגתם קידמה את העיר, הוציאה אותה משפלות? מתחתית רשימת הערים העניות?
סיכום דבר, דעתי, טוב יעשו כל המנהיגות החרדית, לתת לציבור החרדי המקומי לקבוע, ממילא הדברים נקבעים לא בידי הרחוב החרדי, גם ככה נקבעים הדברים אצל גדולי תורה, אצל רבנים. לפחות אלה מתגוררים בעיר, רואים יום יום את הצרות בהם נמצאים שלוחיהם. הצרות איתם מתמודדים בני עמם, כפופיהם.
שתפו
