לך ירושלים

בית שמש שכנה לירושלים, הרבה אנחנו תלויים בעיר היפה הזו.בלי ירושלים, בית שמש היתה מחסירה פעימה. ירושלים זה הכותל, זיכרון משה ונחלת שבעה אבל וגם גן הורדים. כאשר כולם משגרים לה מתנות ומחזרים אחריה באמצעות ורדים, אתה לא יכול להישאר אדיש ולא להיות חלק מגן האהבה הפורח הזה

חגיגה  של אורות והתרגשות בירושלים
חגיגה של אורות והתרגשות בירושלים

הרשו לי לחרוג מהכתיבה השוטפת, אתנחתא מכל הצרות הרודפות אותנו, ויש כאלה ב"ה, והיו כאלה גם השבוע, ואולי השבוע אף יותר. החלטתי לשבות, החלטתי שאת רגשותי ומחשבותי אבטא דווקא במשהו אחר, לעיר, שחלומותי ותפילותי נישאים אליה בליל כמו באור יום.
הפעם אני רוצה לשמוח, אני רוצה להודות, לשבח ולפאר את אהבתי הגדולה, האהבה שלא אכזבה ולא מאכזבת לעולם- ירושלים, העיר אשר חוברה לה יחדיו לפני חמישים שנה לנצח נצחים.

שיר המעלות, בשוב ה' את שיבת ציון, היינו כחולמים.

עיני רבים נשואות לה, רבים כמהים להיות בקרבתה, להתקרב אליה, להתעטף בצינתה ולחסות בצלתה. עשרה קבין של יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים, העשירי, רק העשירי היא השאירה לנו לבית שמש. אני נוהג לומר. ואני אומר זאת באהבה ובהערצה גדולה לעירו של דוד המלך, לעירם של גדולי האומה העברית, מאברהם אבינו דרך הר המוריה ועד מרכבתו של משה. משה מונטיפיורי.

יש בה הכל בעיר ירושלים, מוזיאונים, אוניברסיטאות, שווקים, רחובות וסמטאות, כיכרות ושכונות. והכל יחיד ומיוחד. מזל שנתברכנו וזכינו להיות שכניה של העיר הגדולה והקדושה.

משהו אישי. זכינו ממש, כך אני חש, הורי ואנוכי, להתגורר כאן בקרבת העיר הגדולה, 20 דקות מרחק נסיעה היום בכביש 1 החדש. זכינו כי הציעו לנו כאשר הגענו ארצה כעולים חדשים, לפני 53 שנים לדור בנהריה הרחוקה, ואבי ע"ה התעקש, "ירושלים או פ"ת". התפשרו איתו, 'באמצע', בית שמש.... כאן על אדמת טרשים נטענו את אהלינו בשכונת חצרות..... מענין מי זוכר....
ירושלים, היא פעימה בלבו של כל יהודי. חסרת פעימה - ר"ל ואתה יודע מה הסוף. זוכר אני את אבי ע"ה עוד בהיותו בבית הכנסת בארץ הולדתו מרוקו, בכפר נידח או בעיר הגדולה, מתפלל ופניו מזרחה, זה אומר ירושלימה. עוד שם על אדמת ניכר, בין הרים ועמקים, בקרבת נהר המולויה כאשר הסתובב בין הכפרים והעיירות לסחור ולהתפרנס נשא וסחר עם הגויים- הבליג על הצרות בדומיה. אך כאשר היה כבר מספק צרכי כיסו, וממלאו בממון שיספיק לפרנס את ילדיו, היה מוציא הוא את סידורו הקטן מהכיס לא לחשב חשבונות ולא לרשום את חובותיהם של הרוכלים החייבים לו. סידורו זה היה ספר תהילים קטן שנדד איתו לכל מקום אליו הרחיק נדוד. אבי ז"ל קיבל מידי סבא יעקב ע"ה את התהילים שהיה ירושה עוברת מדור לדור. בחיל ורעדה היה מוציא את התהילים מתוך שקיות הניילון והפלסטיקים שעטפו אותו, ומתחיל בקולו הרך והנעים להשמיע פרקי תהילים. ואנוכי, שלא ידעתי קרוא וכתוב, בודאי עברית, האזנתי, הקשבתי והפנמתי. אזני קלטה כבר אז מילה אחת, שחזרה לא פעם מהפרקים שהוא קרא. ציון- ירושלים. שוב ושוב בכל פעם שהיה מגיע למילה ציון או ירושלים היה מבטאה בקול, בתענוגות ובכיסופים, שואף להיות שם באחד מהימים.... והוא היה מצטט מהתפילה: "ותחזינה עינינו בשובך לציון... וכשהגיע למילה- ברחמים, היו עיניו דומעות בעוד שפתיו מחייכות. רק בחלוף השנים כאשר כבר בגרתי הבנתי את החוויה הרגשית ההיא שהותירה חותם עלי לאורך ימים. אז הבנתי את מאמר המשורר הגדול, רבי יהודה הלוי, "ליבי במזרח ואנוכי בסוף מערב".
אבי ע"ה לא זכה לחיות שנים ארוכות בישראל אך זכה ונטמן בעפרה של ירושלים.

לא ידעתי כי את חלומותיו שלו, אגשים אני כאן בארץ ישראל. ירושלים, היתה והנה משוש חיי. שם למדתי והתחנכתי, שם בגרתי ונישאתי. משם שאבתי למדתי והתחנכתי אצל הרב שלמה מן ההר ע"ה, פרופ' בר אשר, רפי לזרובסקי ועוד וכל אחד ראוי ומכובד בפני עצמו.


אמרת ירושלים- אמרת הכל. ולא פלא שירושלים עלתה על שפתי כל משורר וכל כותב. הנה ציטוט אחד מיני רבים משיר שכתב רבי חיים סינואני, המקובל הצדיק זצ"ל. כך כתב:
ציון חמודת לב ובבת עיניים, זכרך עלי לבי כמו אש בוערה.
ציון אשר יקרת מפז ומאופיר, לך תשאפה נפשי ובך נקשרה
ציון ידידותי וחמדתי אשר אוה אלוהי לו למושב נבחרה
ציון מקום מקדש התעוררי קומי, דושי לכל אויב וקרנו הושברה.

זו ירושלים.
ואנוכי שעולה בא ויוצא ממנה כבר שנים ארוכות, חשבתי שכבר ראיתי בה הכול ואני יודע הכול ומכיר כל סמטה בתוכה. (בצעירותי הדרכתי מסלולי טיולים בירושלים.) אז לא!! בשבוע האחרון יצאתי לסיור כייפי, כזה שאם אתה לא משתתף בו אתה פשוט מפסיד חוויה.
גן הורדים. אתם חושבים שאתם יודעים הכל על הגן הסמוך לכנסת. אל תהיו בטוחים.
בסיור המודרך חשתי את האהבה העזה שיש לעולם אל עירנו החשובה. יש שם 004 סוגי ורדים, ומהו ורד? בודאי תשאלו. כאשר אתם מגלים את הדרכים שעשו הסוגים השונים, מארגנטינה, מאנדלוס, מסין, מיפן, מצרפת, מלונדון, ועוד ערים וארצות חשובות ופחות חשובות אתה מבין מה היא ירושלים בשביל העולם. ירושלים זה הכותל והמקדש והר המוריה, ואבו טור ושכונות זיכרון משה ונחלת שבעה אבל וגם גן הורדים. בגן הזה גיליתי את החשיבות הרבה יש ליפהפיה המוערכת הזו. כאשר כולם משגרים לה מתנות ומחזרים אחריה באמצעות ורדים, אתה לא יכול להישאר אדיש ולא להיות חלק מגן האהבה הפורח הזה, או לפחות לעשות את המחווה הקטנה לבקר שם. וליהנות. ממליץ בחום.

ואסיים במשהו שראיתי השבוע בעירנו. בית שמש שכנה לירושלים, הרבה אנחנו תלויים בעיר היפה הזו. ביקורים וסיורים לימודיים, ובתי מלון ואוניברסיטאות ועוד ועוד. בלי ירושלים איני יודע מה היה ערך לבית שמש. אנחנו אחותה הקטנה, אנחנו אולי שכנה קטנה אבל מעריצה. בלי ירושלים, בית שמש היתה מחסירה פעימה.
בהערכה רבה, ואולי אפילו בהערצה או בהצדעה מערכת החינוך שלנו (ראיתי במו עיני את ההכנות בשני מוסדות חינוך- עוזיאל ואורות בנים) הקדישו מוסדות החינוך שעות לא מעטות ללימוד על קורות ירושלים. חשוב!! שיעור חשוב מאוד באזרחות, בהיסטוריה, בתנ"ך, בתורת העם היהודי. זה מה שנקרא שיעור לחיים....
ירושלים כאן ואיתנו לנצח. ירושלים כאן ומלאה חוויות תרבות מזמינות. אל תפספסו.

ואסיים במשהו שכבר התפרסם: זכיתי להימנות על מברכי העיר לרגל חגה. בחרתי בנכדי היקר, מתן יצחק- ילד ירושלמי, נכד לסבא מוכר ומוערך בירושלים, מורה לחנ"ג מיתולוגי יצחק גוטגליק ז"ל להצטרף אלי בצילומי הברכה לכבוד ירושלים ביום חגה. הברכה תוקרן על חומות העיר העתיקה יחד עם 49 ברכות נוספות. אני מקווה שמילאתי משימה זו בכבוד הראוי לעיר ירושלים ולשכנתה ממערב.
אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני.

חגיגה  של אורות והתרגשות בירושלים
חגיגה של אורות והתרגשות בירושלים
חגיגה  של אורות והתרגשות בירושלים
חגיגה של אורות והתרגשות בירושלים
תגובות הגולשים:
בניגוד לאחרים, דעתכם חשובה לנו! כתבו: