האסון שפקד את בית שמש ב-1 במרץ 2026 הוא פצע מדמם בלב הקהילה, אירוע שבו טיל בליסטי איראני גדע בבת אחת חיים, משפחות והמשכיות דורית. הפגיעה הישירה במקלט ובבית הכנסת הפכה מקום שאמור היה לספק הגנה וחיבור רוחני לזירה של חורבן. כשהנוף המוכר של הילדות משתנה או נהרס, זה מרגיש כאילו העבר עצמו נמחק, וזה יוצר תחושת אובדן קשה.
בית שמש בטראומה, במשבר כבד שלא בטוח שבלי גורמים חיצוניים ניתן להתגבר עליו או לצאת ממנו. המראות של בתים, פעם מלאו חיים תוססים, ילדו ילדים שהיו לאבות וחלקם כבר אבות לילדים משלהם. שבר עמוק שנוגע לא רק לקירות הבתים, אלא לזהות ולזיכרון של העיר. כשהנוף המוכר של הילדות משתנה או נהרס, זה מרגיש כאילו העבר עצמו נמחק, וזה יוצר תחושת אובדן קשה.
רח' הנשיא הוא מהשורשים של העיר הזו, הרחוב בו מתגורר המרא דאתרא, בשוליו הוקמה תחנת כב"ה, קיבוץ עירוני נחת שם, משפחות ותיקות כמו מש' זריהן, לנקרי, לוק, גנון, ביטון, מלכא ועוד, שהיו סימני היכר לשורש העמוק אולי כן ואולי לא, ישובו לבנות ביתם במקום. הרחוב שהיה לסמל בחייה של העיר לא יהיה עוד אותו דבר. יש בו הרבה מהעבר המפואר של העיר, והנה עכשיו הוא הולך להיות עוד אתר בניה. רוב הבתים מיועדים להריסה ובמקומם ייבנו בנייני קומות, לא יתגוררו בו משפחות.
רח' הנשיא היום הוא כמו אתר בניה אחד גדול, מתוכנן להיות כזה. גדרות הפרדה בין הכביש שהיה פעם עורק ראשי בעיר, לבין שורות הבתים ממערב וממזרח, מימין ומשמאל, ועל כולם שלטים, צהובים או אדומים. יש כאלו אפילו שזו לכותרת: מזוכה. או מבנה מסוכן. מבנה זה נסקר במסגרת תגובה למצב חירום עבור הרשות המקומית.". כניסה ואכלוס אסורים בהחלט. "מבנה זה ניזוק בצורה חמורה והוא מסוכן. הכניסה אסורה בהחלט. כניסה למבנה עלולה לגרום למוות או לפציעה חמורה". על השלט לא מופיע מי התולה, האם זה פיקוד העורף? האם זו הרשות המקומית? האם רשות המיסים? לעומת השלט האדום האדום הזה, יש גם שלטים צהובים והם רבים יותר. בניין זה מוגבל בשימוש. מבנה ניזוק ובטיחות השימוש בו מוטלת בספק הכניסה למבנה מסוכנת.
בית שמש עוברת תמורות אדירות בשנים האחרונות, ולעיתים ה"קידמה" או השינויים הדמוגרפיים והפיזיים דורסים את סיפורי החיים שנבנו שם במשך דורות. לראות בית שבו גדלו דורות הופך למשהו אחר או עומד בשיממונו – הוא טראומה קהילתית של ממש.
מה יהיה? יהיה טוב, נהוג לומר. האם באמת כך יהיה גם עם רח' הנשיא, כרישי נדל"ן בדרך, בשוך הכאב אם בכלל אפשר, יתנפלו על השטחים האלה קבלים ויזמים בהשראה עירונית. מהנוף ייעלמו דמויות ויבואו אחרות. לעולם, לעולם לעולם זה לא יהיה אותו הדבר. . בלב , בלב ובדעת, לפחות אצל בעלי השורשים, הנשיא יישאר חרוט עמוק עמוק בלב.







