בבית העלמין הצבאי בהר הרצל התקבצו ובאו היום הורים, אחים, בנים, בנות ממשפחת השכול הגדולה. גם מבית שמש עלו רבים להתייחד עם בני משפחתם. בחלקות הקבר של היקירים ניצבו בני המשפחה לזכור ולהיזכר, להתייחד ולהתפלל על אבדן יקירם. משפחת דנזאן מבית שמש עושה זאת שנים מאז נפילתו של שמואל (שמוליק) דנזאן במלחמת יום הכיפורים 1973. שמואל היה חובב ספורט ונמנה עם קבוצת הכדורגל של "הפועל" בית-שמש, שבה שימש כשוער. השאיר אחריו אשה, הורים ושני אחים. 52 שנים אחרי נפילתו, עלו היום לבית העלמין הצבאי אשר בהר הרצל בירושלים, אחיינו צדקי ובנו הראל, עם האחיין עידן להתייחד על מצבת האבן של הדוד. צדקי מספר בערגה על דודו שמוליק ועל אהבתו לספורט. צדקי עצמו פעיל ספורט בבית שמש
בדף יזכור מסופר על גבורתו ונפילתו של שמוליק. "שמואל גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1962 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס מקצועות טנק ושירת כנהג טנק, נשלח להשתלם בקורס מפקדי טנקים. לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר, הוצב שמואל לשירות מילואים כנהג בגדוד שריון. במשך כל השנים היה נקרא לתקופות של שירות מילואים בגדודו ובמלחמת ששת הימים לחם שמואל בקרבות בסיני וניצל בנס כשהטנק שלו נפגע. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, נקרא שמואל ליחידתו והתייצב בה מיד. הוא נפרד מבני משפחתו בחיוך רחב על שפתיו וביטחון בעיניו, לאחר שהרגיע אותם ובקשם שלא ידאגו. הוא השתתף בקרבות הבלימה בסיני כנהג טנק, וחבריו הקרובים ספרו על מסירותו הרבה ועל עמידתו האיתנה ורוחו האמיצה. בקרב שהתחולל ביום י"ד בתשרי תשל"ד (10.10.1973), נפגע הטנק שלו באש אויב ושמואל נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל. השאיר אחריו אשה, הורים ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.
משפחת דנזאן משפחה ותיקה מאוד בבית שמש, עד היום מתגוררת בעיר.
יהי זכרו ברוך.