ימים קשים עוברים על עם ישראל, בבתים רבים יגון ואנחה, כבתי אזרחים כך בתי אנשי ביטחון, חיילים, שוטרים, אנשי מד"א, כיבוי אש, וגם אנשי כיתות כוננות. המספר הכולל משתנה מידי יום לדאבון הלב. הולך ומתעצם, וכל בית סוחב איתו את הטראומה והטרגדיה שלו.
ילדים ללא אב, אישה ללא בעל, הורים מאבדים בן או בת, המשפחה פתאום מצטמקת. לנו כל אשר ליבנו יכול להכיל הוא לדמוע, לבכות, להתפלל.
נציגי הציבור שלנו עמוסים לא רק במילוי משימותיהם הלאומיות עליהם הם מופקדים, אלא גם תוספת שיבוץ כתובות לניחום אבלים.
מצוות ניחום אבלים היא מצווה ערכית חשובה, עד כדי שחז"ל הקפידו בה והטיבו לצטט מקהלת זאת: טוב לכת לבית האבל מלכת אל בית המשתה. על כולנו ללמוד, על רובנו חובה לעשות.
יומנו של סגן שר החקלאות מציג זאת לראיה, בכל יום עוזריו מקפידים לשבץ לו ע"פ בקשתו להגיע לבתים כאלה ברחבי הארץ. כך ביום אחד עשוי סגן הר אבוטבול לפקוד חמש עד 8 משפחות. בכל בית הסגנון אחר, יש בתים בהם יפתח בשיחה, בבתים אחרים פשוט קורא פרק תהילים, אומר דברי נחמה ויוצא.
יום אחד כזה מיומנו: מסיים סבב ניחומי אבלים בירושלים אצל משפחות הנופלים הקדושים : רס"ן יהונתן יוסף ברנד הי"ד, רס"ל (במיל) ידידיה אליהו הי"ד, סרן אוריאל רייך הי"ד, וסמ"ר רועי דאוי הי"ד. כל חייל שנפל בהגנה על המולדת, הוא עולם ומלואו, הורים, אחים, אחיות משפחה ומכרים. ועם שלם ששבור לרסיסים. פגשתי רבים מעם ישראל, שמגיע בהמוניו לנחם ולחזק את המשפחות, ולהשתתף באבלם הקשה.
לאחר מכן נסעתי להשתתף בהר הרצל, בהלוויית רס"ר במיל הרב נערן חיים אשחר הי״ד. שנפצע לפני כשבוע בהתהפכות טנק בצפון, ואמש נפטר מפצעיו. כיהן כר״מ בישיבת ההסדר 'שדמות נריה' בשנים האחרונות, ותרם כליה לפני מספר חודשים והתעקש לצאת להשתתף בקרב ובמערכה להגן על המדינה והמולדת.".
כוחנו נמדד תמיד רק באחדותנו, ובעזרת ה" רק ביחד ננצח יהי זכרם של הנופלים ברוך.
שתפו
