נר זיכרון לחבר ילדות, מנחם סאלם ז"ל

"סולטן היקר, אני מקווה שאתה מרגיש מצוין וכן כל הכיתה. קבלתי את מכתבך קצת מאוחר ב-27 לחודש. אני עדיין לא לומד כיוון שפספסתי את הקורס ב... יום אחד. ואני מקווה להתחיל ב-4 לחודש הבא.", כך פותח מכתב שקיבלתי מחברי לספסל הלימודים מנחם סאלם ז"ל..

מנחם הגיע אלינו לפנימיה מכפר שלם, שכונה בדרום תל אביב. היינו אז התקבצות של ילדים צעירים מכל רחבי הארץ, מצפון ומדרום. נתיבות, מלוד, מתל חנן, מכפר חב"ד, מאשדוד ועוד. התקבצנו ללמוד בתיכון הירושלמי המוכר הימלפרב. ביתנו היה בפנימיה בעין כרם, שכונה ירושלים.

חוויות אין ספור, חברות מתגבשת, ידידות נפלאה וחברה מתאימה מצאנו בפנימיה. ביחד בנינו ועיצבנו את דמותנו לקראת העתיד.

מנחם ואנוכי היינו חברים קרובים, טיילנו והתבטלנו ביחד, התכוננו למבחנים מאותה מחברת, שיחקנו באותו כדור, בדרך כלל כדורסל, וכשהחלטנו להבריז מהלימודים, היינו בדרך כלל צמד חמד שהחליט לעשות 'ויברח'.

מנחם עזב אותנו אחרי שלוש שנים והלך ללמוד מקצוע במסגרת הטכני של חיל האויר. נפרדנו פיסית אבל בנפש נשארנו חברים. הקשר בינינו היה אז במכתבים. כך המכתב שקיבלתי ממנו באוקטובר 71. באותו מכתב מתנצל מנחם שהוא מעדיף לשלוח לי גלויות. תהיתם למה? "סלח לי שאני לא שולח לך מכתב אלא גלויה. תבין... זה יותר זול ב-40%". כזה היה מנחם, תמיד עם חוש הומור, תמיד לעשות צחוקים. מכאן אהבתנו...

מנחם גויס לצה"ל בפברואר 1973 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות נשלח לבית-הספר לשריון והשלים סדרה של קורסים, שבסופה הוסמך כטען-קשר. אחרי-כן הוצב ביחידת שדה של חיל השריון ושירת בגדוד קרבי שחנה בסיני. חבריו ליחידה חיבבו אותו ומפקדיו היו מרוצים ממנו מאוד. שתקן היה ומסתגר בעצמו ולא הרבה לכתוב מכתבים ולספר על חייו בצבא. אך לעתים רחוקות היה בא הביתה לחופשה. במלחמת יום-הכיפורים שירת מנחם בסיני ולחם שם בקרבות הבלימה נגד המצרים. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) נפל בקרב. הוא נמנה עם צוות טנק, שנשלח לחלץ טנק פגוע בגזרה הדרומית של תעלת סואץ, באזור מעוז "ליטוף". הקשר עם מנחם וחבריו נותק וזמן רב הוא נחשב כנעדר. בפברואר 1974 נמצאה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ושלושה אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.

עליתי לאוהל יזכור בהר הרצל בירושלים, שם בתוך ים השמות איתרתי את מנחם חברי, הדלקתי נר זיכרון לזכרו. יהי זכרו ברוך לעד. אמן.