כזכור העתירה נוגעת לחברת מי נפתוח נדל"ן אשר זכתה במכרז לבניית 300 יח"ד דיור מוגן בשכונת בצמוד לשכונת המשקפיים בבית שמש והגישה תכנית לשינוי ייעוד המגרש ל-435 דירות מגורים מסחר תעסוקה ומוסדות ציבור. בית המשפט בהחלטה קודמת דחה הוצאת צו ביניים לבקשת העותר. בפסק הדין קבעה השופטת חד משמעית, כי ספק גדול אם לעותר יש בכלל מעמד להגיש עתירה כזו, וכי גם לגופה של העתירה – ההליך חסר סיכוי ממשי: "נראה לכאורה כי ספק רב אם לעותר יש מעמד להגיש את העתירה, אף אין סיכוי ממשי לקבל את עמדתו לגופה. סיכויי הצלחת העתירה אינם נחזים להיות טובים". היא גם נתנה מועד (היום) למסירת הודעה מטעמו אם הוא עומד על קיום העיון בנושא. עו"ד בודנהיים ניצל את זכותו וביקש למסור הודעה כמו גם קיום דיון בנושא.
למרות זאת החליט היום העותר להגיש דף עמדה בה ניסה להוכיח לשופטת שהיזם לא פרסם את ההפקדה להתנגדויות כמו שצריך, מה שמלמד על השיטה בה ניסו להטעות את הציבור וגרמו לזה שלא הוגשו התנגדויות (כי אף אחד לא ידע על התכנית). די בהוכחת סעיף זה כדי לדחות את השינוי המיועד. אלא שהשופטת ראתה זאת אחרת, היא הורתה למחוק את העמדה בטענה החדשה בנימוק שלא ניתן לכך רשות. השופטת לא נתנה רשות. השופטת גם הורתה להוציא מהתיק את הודעת העותר מהיום. מעניין למה? החלטת השופטת בר אשר, מעוררת שוב את השאלה מה תפקידו של בית משפט לברור את האמת או לבדוק הליכים. מעניין באם כב' השופטת בר אשר, הקדישה מעבר לדקותיים לקרוא את טענות העותר? די בעיון עקבי אחר התמונות המצורפות לראות שהפרסומים לשינוי ייעוד הקרקע הוצבו לא במקום בו מחייב הדין, בשולי גבולות המגרש המועמד לשינוי. ולפי החלטתה היה עליו להודיע א הוא מעוניין בהמשך קיום המשפט, עו"ד בודנהיים אישר והוסיף גם תמונות
כך או כך, השופטת בר אשר לא תוכל להתעלם ביום מתן החלטתה הסופית גם מעניין זה. העיון בתיק אחר קבלת התייחסויות המדינה וחברת מי נפתוח יתקיים כאמור ביום 11.11.2025
להצטרפות לקבוצת העדכונים של חדשות קרן אור בית שמש.