מיכאל, המורה לספורט בעוזיאל איננו.

רבים מתושבי העיר בוגרי ביה"ס הממ"ד ע"ש עוזיאל, למדו אצלו. התחנכו על ברכיו, והרגישו את ידיו. ידיים חזקות, שלפתו את ידי לעת ברכת שלום. המורה מיכאל, כך פנו אליו אלפי תלמידים במשך השנים בהם לימד בביה"ס. בחיוך, במבטא רוסי כבד, ובעיקר תמיד, תמיד עם חיוך ברוחב הפה, היה מסביר איך לדלג על חבל, איך לקפוץ לגובה, ואיך לשחק מחניים. מהשיעורים שלו לא השתמט אף ילד, כל כך אהבו אותו, ובעיקר את הרוח בה לימד. מיכאל מורה מחנך לספורט, הוא לא היה מאלה שהיו נותנים כדור ויאללה לכו לשחק, אלא ניצל את הזמן להפנים אהבה לספורט, להחדיר אמונה בצורך לתת לגוף את האנרגיה הנכונה לסחוב את המשא הכבד של המשקל. "נפש בריאה בגוף בריא" היתה אצלו מוטיב בעבודה.

ימים עצובים בבית הספר, לצוות המורים שעבדו יחד איתו, לצוות העובדים אשר פגשו בו.

מיכאל ז"ל ראה בעבודתו החינוכית אתגר ושליחות. האיש שהתחנך ברוסיה, כולל אהבה וחינוך לספורט, ביקש להנחיל דרך לתלמידיו. מכריו הבוגרים יצטערו לשמוע על פטירתו. מורשתו עומדת נר לרגליהם בכל אשר ילכו.

צוות המורים, ובעיקר המורות, שכן כמו בכל בי"ס ממ"ד מיעוט הם המורים ממין זכר המחנכים תלמידים אהבו שיש לידם מורה שלעיתים היה אבא לכל התלמידים. המורה מיכאל המשיך ללמד בביה"ס גם אחרי שהגיע לגיל בו יכול מבחינת הגיל לפרוש. מבחינתו התאריך היה המלצה בלבד, וכל עוד יכול היה להמשיך לעמוד ובעיקר רוצים בו הוא יתייצב בביה"ס. בביה"ס התקשו לקבל את הידיעה שמורה מתמונות המחזור התלויות על קירות ביה"ס איננו. יהי זכרו ברוך.

איש התקשורת ישראל לוונטהל סיפר לאתר חדשות העיר את הסיפור מאחורי האיש והאדם המיוחד הזה, מיכאל ירמיהו בילצ'שינסקי ז"ל, מורה לספורט שקט וצנוע - שרק בהלווייתו נחשפה גבורתו הרוחנית: עשרות שנים שמר מצוות במסירות נפש תחת שלטון הקומוניזם בברית המועצות, לבדו ומנותק ממשפחתו.

תלמידו, שירן טמוזרטי מוסיף: "הייתי מחזור א' בעוזיאל והוא בנה נבחרת של כדורגל מבית הספר שהתמודדה באליפות מחוזית בירושלים. אנחנו היינו הנציגים של בית שמש והשתתפו בטורניר 32 בתי ספר מירושלים והסביבה. אחד מהילדים באותה תקופה היה כוכב הכדורגל אסף עזו. בקבוצה הההיא שיחקו לצדם גם דודו שרבני, הראל מקוריה, אפי יצחק, יוני סמוכי, דניאל מקונן ואבי עזרן. זכות גדולה הייתה להיות תלמידו. זכינו מקום ראשון כנגד כל ההימורים. הרגשנו שיש לנו מאמן מאירופה".

מנהלת ביה"ס באותם ימים יפים, הגב' אילנה ירחי המספרת: "עד היום במפגשים עם צוותי חינוך אני מצטטת אותו ומעלה על נס את המקצועיות שלו. יש לי הכרת הטוב ענקית ובוודאי גם לתלמידים על פועלו המבורך. יהי זכרו ברוך".

מיכאל היקר, נפטר כנראה בחג השבועות, כשהוא בביתו ברח בר אילן. הוא היה בן 80. מי שהזעיק את גורמי ההצלה זה הבן שלו, שהגיע לדירה לאחר שאביו לא ענה לשיחותיו הטלפוניות - ושם גילה את המראה הקשה.