מהם רוצים, שהמדינה תתפרק, ולהם יהיה טוב?

אין מנצחים ואין מפסידים במלחמה. צריך להכיר במנהיגות שיש. טובה או רעה, בזמנים שקטים ורגועים נדון, נחליף, נסלק. נכון לעכשיו, תנו להם לעשות את העבודה.

הפגנה. צילום- והועבר בואטסאפ
הפגנה. צילום- והועבר בואטסאפ

אני רואה את המפגינים, עם הדגלים השחורים, ועם דגלי ישראל, ובהם גם דגלי פלשתין, ודגלי גאווה, ודגלים אדומים, ודגלים ירוקים. מכל הצבעים מכל הגוונים, מכל ומכל. בכיכר הבימה, מול בלפור, מול הכנסת. ברחבי ירושלים או תל אביב. זה עושה לי רע ואני מקשה על עצמי, מה צריך להיות.

יפתחו את השמים, יסגרו את המסעדות, יפתחו את הבריכות, יסגרו את מכוני הכושר, יפתחו יסגרו. יש בלבול, אין ספק. אין אחד ששבע רצון מהעובדה שבבוקר שומעים הוראה אחת, ובצהריים אחרת. אבל לא זו הבעיה

נניח, מחר קמה ממשלת ישראל, אם בכלל מישהו מקשיב להוראותיה, ובעידן אנרכי זה כנראה שהאמון בשפל המדרגה. יפתחו הכל, מכוני הכושר ועד המסעדות. אולמות האירועים, ועד בריכות השחייה. הקייטנות ומוסדות החינוך. הישיבות והיכלי התורה. משרדי עורכי הדין ומתקני שעשועים. הכול ייפתח. לא תישאר דלת אחת סגורה!. צאו, תתקהלו, תחגגו, תשמחו, תאכלו ותשבעו. תלמדו תורה, תסתובבו ברחובות כאילו אין כלום.

הכיסים של אנשים יתמלאו, הרעבים ישבעו, הצועקים יירגעו. המפגינים ישבו בבתי הקפה ובברים, עם מסכות ובלי. יתקהלו וירקדו גם טנגו.

מה אז? באמת אין כלום? הנגיף ייעלם? ההידבקות תרד? כמות המונשמים תרד, מספר המתים יעמוד. הרי ברור לכולם, כולל להדיוט שכמוני שאין מנצח לנגיף. כל עוד אין חיסון, ואין נסיגה שלו, אנחנו כולנו בסכנת חיים.

בתי החולים הפתוחים גם הם, יוצפו בחולי הנגיף. כמה חולים יוכלו להכיל. כמה מכונות הנשמה יש בארץ הזו. כמה חולים מונשמים תוכל המערכת להחזיק. ואלה שכבר לא ישרדו את המאמץ הפיזי ישבקו חיים. כאשר המוות יעלה בחלוננו נתחיל לזעוק שוב. תסגרו! תסגרו את האולמות, תסגרו את הקייטנות, תסגרו והעיקר בתי החולים יישארו פתוחים.

מה יקרה באותו מצב. ל"ע קברנו את המתים, האם זה מה אנחנו רוצים? זה מה שכל המפגינים האלה מבקשים? המסעדנים, שיבואו יאכלו אצלם, ימלאו כיסם אגוזים, מה התוצאה? בכך אין חולקים, הנגיף מנצח. וככל הנגיף יתפשט כמות המתים תעלה. נהיה כמו שבדיה ח"ו. 5000 מתים, נהיה כמו איראן מאות מתים ביום. מי רוצה? נו מה אז יאמרו כל אותם עצלני הבישול הביתי שיוצאים לאכול במסעדות.

אין פיתרון קסם. אין מנצחים ואין מפסידים במלחמה הזו. צריך להכיר במנהיגות שיש. טובה או רעה, בזמנים שקטים ורגועים נדון, נחליף, נסלק. נכון לעכשיו, תנו להם לעשות את העבודה. אל תבלבלו להם את המוח בכאבים ובחיסרון כיס. חיים עם מה שיש. קשה, אבל זו המציאות.

אל תעלו עוד פרופסור רגזן טרחן או חמדן שיסביר בדיוק הפוך. תתנו לאנשים את השקט הנפשי להגיע להחלטה ולהכרעה. גם הם רוצים בטובתנו, גם הם רוצים כלכלה יציבה וחזקה למעננו. גם הם רוצים שקט נפשי להם ולסביבתם.

אני קורא לכל המפגינים ולכל מחוסרי הכיס בימים האלה, הירגעו. חישבו מעט, נשמו לפני שאתם מניפים את השלטים ואת הדגלים שלכם. תבוא העת לעשות חשבון. בינתיים לימדו מהשבדים, גם כאשר ממשלתם קיבלה החלטה ונסוגה ממנה כאשר מנו מאות מתים, הם גם המשיכו להאמין במנהיגות. כאשר שבו וסגרו וצמצמו את מרחבי המחיה עדין נשארו נמנים למנהיגותם.

מה איתנו? נלמד מהגויים. העם שהוא אור לגויים יכול ללמד נחישות, אמונה, תקווה. אז קדימה עם ישראל חי.

נושאים: קורונה, נתניהו, הפגנות, אמון הציבור
הפגנה. צילום- והועבר בואטסאפ
הפגנה. צילום- והועבר בואטסאפ
הפגנה. צילום- והועבר בואטסאפ
הפגנה. צילום- והועבר בואטסאפ
חינוך הילדים בנווה שמיר
הכי טובים, הכי מעודכנים:
הורידו עכשיו ב-Google Playהורידו עכשיו ב-AppStore
תגובות הגולשים:
בניגוד לאחרים, דעתכם חשובה לנו! כתבו:
דירוג: