ו'הנער' הזה רק בן 90- חגיגת יום הולדת לחיים מרגוליס במרכז יום לקשיש

חיים מרגוליס, אישיות. לראות את האיש הזה, ולהאמין לגבי העתיד. גמלאים, ותיקים, קשישים, צעירים, חייבים לפגוש באיש הזה שעבר כל כך הרבה כדי להאמין שיש דבר כזה בעולם האכזר שלו- אריכות ימים ו... טובים. אחרי כל מה שעבר (מרגוליס ילד ניצול שואה) שלא זכה לחוויות ילדות זוכה לעדנה בערוב הימים. ויש לו עוד מה לתת... האיש מתנדב, פעיל, תוסס, יוזם, מלווה, עושה יחד עם פעילים (בשולי החגיגה ישבו תרצה נעמת ועליזה וקנין) למען החברה בבית שמש.

היום גמלו לו.

במרכז היום לקשיש, הבניין שבעתיד הקרוב יתהדר בתוספת ראויה, התאספו באי המרכז לציין לו 90 שנה. ארגון איחוד והצלה הקדים כבר והעמיק לו תשורה, זה לא פגם בהפתעה הגדולה שניכרה על פניו. הוא ישוב בשולי החדר, עם כתר פרחים, כילד בגן עירוני, עירני, מחייך, מחבק ומתחבק. ומי לא ביקש היום ללחוץ ידו, או להתחבק איתו, החל מראש העיר גרינברג שפינה זמנו והגיע לברך, מזקנים אתבונן, ועד החברים השותפים לעבודה, להתנדבות. דמעות של אושר זלגו בעיני הצעירות והמבוגרות כאחת. "וואו, חבל שלא הבאתי את אבא שלי לראות" אומרת אחת מהעובדות במרכז. אל תשליכני לעת זקנה, ככלות כוחי אל תעזבני. סימני השיבה טרם ניכרו בפניו של חיים, עדיין נראה צעיר מגילו, מלא אנרגיה לתת ולתת עוד ועוד. כוחו עדיין במתניו והוא בלב חנון ורחום פתוח להעניק לכל סובביו, לחזק, לרענן, לחדש וליצור.

לפני הנוכחים המתרגשים, זה ניכר על פניהם ההמומות והמופתעות, הוקרנו סרטוני ברכה שתועדו מראש, תמונות המתארות חוויות אישיות, ובעיקר תמונות ממגע עם אנשים. האייש פשוט חם ואוהב, מלא וגדוש במטעני מסירות וחמלה לכל. והוא מעניק ברוחב לב לכל מי שרק מבקש או מתבקש.

חסדי נעמי נכחו במקום להעניק לו הפתעה- ראו ידיעה נפרדת.

מרכז היום לקשיש היה קטן מלהכיל את כל המבקשים לראות את החוויה הנהדרת הזו. כל מי שבא, מתקנא באהבה הזו, הלואי על כל היושבים בבית הזה. הלואי והבית הזה ימשיך להיות מלא באותן אנרגיות חיוביות להיטיב ולעשות טוב לבאיו.

מזל טוב חיים. בריאות ארוכת שנים מר מרגוליס היקר.