המחנה הציוני הדתי יורה לעצמו בראש

שתי רשימות מתמודדות על הקול הדתי לאומי בעיר, רשימת הציונות הדתית בראשות נתי גבאי, ורשימת הבית שלנו בראשות רינה הולנדר. לא לפני הרבה זמן, השניים חנו תחת אותה מטריה, בבית היהודי. במערכת הבחירות הארצית האחרונה עוד שיתפו השניים פעולה, פתאום ביום בהיר אחד, התפצלו. מה? איך? למה? היסטוריה.

קצת מההיסטוריה, רינה הולנדר שימשה בקדנציה האחרונה סגנית בשכר (הסתפקה ב-3/4 משרה ע"פ בקשתה) לראש העיר, ממונה על הרווחה, ממונה על תיק מעמד האישה, ממונה על הספריה, יו"ר ועדת הכספים. תפקידים משמעותיים מאוד, וגם מרצונה ומיוזמתה פעילה מאוד בתחומי המועצה הדתית, לפחות בתקופה בה כיהנה כאן הגב' אתי מאיר, ממונה מטעם מתן כהנא שר הדתות בממשלת בנט לפיד.

לפחות בשני תיקים בלטה מאוד בעשייתה, גם במעמד האישה שהעלתה את קרנה של האישה בפעילות ארוכה, מתמשכת. וגם בספריה העירונית- יוזמות חדשות, רעננות שהכפילו כוח משיכה לעולם הספר ולתרבות מסביבו. ברווחה- העניינים פחות שקופים, ולכן קשה לנו לאמוד הצלחתה או אי הצלחתה. היא בוודאי תספר שגם הפריעו לה להגשים חלק ממטרותיה.

נתי גבאי, ראש הציונות הדתית, חבר לבצלאל סמוטריץ בהפתעה. יום אחד גילינו שיש יור לציונות הדתית בבית שמש. למה נתי בראש? רק אלוהים יודע וגם בצלאל... מי ששימש כשושבין בעיר עבור סמוטריץ היה דווקא איש חב"ד ישראל מנדלסון. זה הסתפק במקום שני אחרי גבאי.

גבאי סוכן ביטוח, חבר סניף הבית היהודי, כיכב גם כראש מטה אצל עליזה בלוך אחרי פרישת יוחנן מאלי. בלוך התרשמה וצירפה אותו לאנשי לשכתה. משרת אמון. מכאן כנראה, כך לוחשים, הגיע לסמוטריץ, ומשם לתפקיד ראש הציונות הדתית. איש לא יכחיש ואיש לא יוסיף הסברים על דרך מינויו. תעלומה בדמוקרטיה. התרגלנו לכך כבר, כאשר אנשים באים מקימים לעמם מטה ומצהירים על שייכות למפלגה, כך גבאי. קפץ ממיטת הבית היהודי למיטת הציונות הדתית והיא אותה מיטה. משכנע? תלוי את מי שואלים.

אז יש לנו שתי רשימות מתמודדות על אותו הקול, הקול הציוני- הדתי לאומי. תוסיפו לתמונה מאגר כוח חדש בעיר, הכוח של בן גביר. מה יש כבר לבן גביר בבית שמש חוץ מלעשות כאן קניות? לא ברור. העיר רחוקה מקו עימות, רחוקה מצרכים הנוגעים למשרדו (הביטחון הלאומי), ובכל זאת יש לו לבן גביר כמה פעילים מרכזיים שעומדים לצדו. לא פלא שאחת אפילו מופיעה ברשימת... הבית שלנו, שהיא יריבה לקצה השני מצד סמוטריץ.

כמה המחנה הזה בכללותו שווה? אם נלך לפי הבחירות הארציות האחרונות- מחנה סמוטריץ- בן גביר גייס בעיר 7538, בבחירות לכנסת ה-25. בבחירות לכנסת ה-24 קיבלו 4398 קולות. אבל... היה גם בנט שהתמודד בראשות ימינה שקיבל בעיר 2734 קול. ביחד זה משהו קרוב לתוצאת הבחירות לכנסת ה-25.

אז כמה ההערכה בקולות, יש היום במחנה דתי לאומי? לא נסתבך ונציע רק למען הכתבה והשלום, שיש 7538 קול. אולי קצת יותר.

בבחירות המקומית האחרונות בשנת 2018 קיבל המחנה הדתי לאומי 4736 והצליח להכניס 3 מנדטים. היום המספר של 7538 גם היה מספיק להכניס שלושה מנדטים. גם אם בסה"כ המנדטים לעיר גדל מ-21 ל-25. ירידה בכוח? אוי...

ועל המספר של 7538, אם נותר כזה מספר מצביעים בעיר, מתחלק למעשה בין שני יריבים. נהיה הוגנים בלי להעדיף אף צד, יש מנדט אחד לכל אחד. המחנה הדתי הלאומי המתפצל מפסיד מנדט אחד לפחות. כי מה עוד יכול להיות? נניח שבלוך תנגוס בקולות האלה לטובתה, עלולה אחת הרשימות לא לעבור את אחוז החסימה.

כשיש סכסוך בציבור מועט, ההשפעה גדולה יותר. המחנה הציוני יאבד מנדט אחד לפחות בבחירות הקרובות, ועלול להצטמצם עד 8 מנדטים. עם 8 מתוך 25, התוצאה תהיה התאבדות.

חישוב פשוט, קל, שמוכיח איך הציונות הדתית ירתה לעצמה בראש.