בספר התקציב של עיריית בית שמש יש סעיף קטן עם מספר גדול: תב"ר 879. מאחורי המספר הזה מסתתר פרויקט חשוב על הנייר – התקנת פאנלים סולאריים (מערכות פוטו-וולטאיות) על גגות של מבני ציבור ובתי ספר בעיר, במטרה לייצר חשמל ירוק ולהכניס כסף לקופת העירייה.
משרד האנרגיה אפילו נתן לעירייה מענק יפה של כ-2.8 מיליון ש"ח, ואת שאר הכסף לקחנו כהלוואה מסובסדת ממפעל הפיס, הדובר טוען שההלוואה ממשרד הפנים. היינו הך.
השפה של העירייה מסובכת, אז בואו נתרגם את זה לשפה של הבית שלנו: זה בדיוק כמו משפחה שלוקחת הלוואה מהבנק כדי להתקין פאנלים סולאריים על גג הבית שלה. כדי לדעת אם המשפחה עשתה עסקה טובה או נכנסה לחובות, יש רק מבחן תוצאה אחד: האם הצ'ק שנכנס בכל חודש מחברת החשמל גבוה יותר מהחזר ההלוואה שיורד מהחשבון?
- אם הצ'ק מחברת החשמל גדול יותר הרווחנו כסף נקי למשפחה.
- אם החזר ההלוואה גבוה יותר, או שהפאנלים מקולקלים ומלוכלכים נכנסו לגירעון.
ומה קורה בבית שמש בפועל? העירייה מדווחת על הכנסה וחיסכון של כ-2.3 מיליון ש"ח בשנה מהגגות הקיימים. זה נשמע מצוין! אבל בשטח, ניהול עצמי של פאנלים על ידי עובדי עירייה התגלה כמשימה מורכבת ויקרה. פאנלים עמדו מלוכלכים או מושבתים, ועלויות התחזוקה קפצו. עכשיו, העירייה מוציאה מכרזים חדשים (מכרז 23/25 ו-מכרז 17/26) כדי להעביר את הניהול והתחזוקה לחברות פרטיות. זה צעד נכון, אבל חובת הפיקוח היא עלינו.
הנה כמה שאלות: שורת הרווח נטו: כמה כסף נכנס בפועל לקופת העירייה בשנה האחרונה מהפאנלים, לעומת כמה כסף שילמנו על החזר ההלוואות למפעל הפיס באותה שנה? האם אנחנו מורווחים או מופסדים?
מבחן התפעול: כמה מהגגות הסולאריים שכבר הוקמו בעיר באמת עובדים ומייצרים חשמל כרגע ב-100% תפוקה, וכמה עומדים מושבתים ומנותקים בגלל תקלות ולכלוך?
הגנה מסיכונים: האם במכרזים החדשים החברות הפרטיות לוקחות על עצמן את 100% מהסיכון והעלויות של התיקונים, או ששוב התושבים ישלמו על תקלות מהכיס שלהם?
אנחנו בעד אנרגיה ירוקה, אבל אנחנו קודם כל בעד שקיפות ומנהל תקין. כסף שנשפך על ניהול כושל של פרויקטים, הוא כסף שיחסר אחר כך בניקיון הרחובות, ברווחה ובחינוך של הילדים שלנו.
אנחנו לא מתכוונים לתת לפרויקט הזה להיעלם מהרדאר הציבורי. הידיים אולי הורמו במועצה, אבל חובת הדיווח לתושבים רק מתחילה עכשיו.
אנחנו דורשים מנבחרי הציבור שלנו ומגזבר העירייה שקיפות מלאה ב-3 מדדים פשוטים כבר בדיווח הרבעוני הקרוב:
- שורת הרווח נטו בקופה: אנחנו רוצים לראות מספרים ברורים – כמה כסף נכנס בפועל מהפרויקט לעומת כמה כסף יוצא על החזר ההלוואות. האם העירייה מרוויחה או שהתושבים מסבסדים פרויקט הפסדי?
- מדד הפאנלים העובדים: כמה מהגגות הסולאריים שכבר קיימים על בתי הספר והמתנ"סים בעיר באמת עובדים ומייצרים חשמל ב-100% תפוקה, וכמה מהם עומדים מושבתים בגלל הזנחה ותקלות? ולמה, למה מוסדות החינוך לא נהנים מההכנסה הזו אם ישנה
- אפס סיכון לתושבים: העירייה הבטיחה שהחברות הפרטיות לוקחות על עצמן את עלויות התחזוקה (במכרזים החדשים 23/25 ו-17/26). אנחנו נהיה כאן כדי לוודא ששום תקלה או הפסד לא יגולגלו חזרה לתקציב הארנונה שלנו.
מעיריית בית שמש נמסר: "במסגרת הפרויקט פועלות כיום כ-40 מערכות סולאריות שבבעלות העירייה. ההכנסה השנתית הממוצעת מהמערכות הפעילות עומדת על כ-2.5 מיליון ש"ח, כאשר בשנת 2025 נרשמה הכנסה של כ-2.8 מיליון ש"ח בשל פערי עיתוי בין ייצור החשמל לבין קבלת התשלומים בפועל." וכמה דמי ההחזר להלוואות? יותר מ-2.5 מיליון או פחות.
כלל המערכות המחוברות לרשת החשמל פעילות ומתוחזקות באופן שוטף. שלוש מערכות בלבד טרם חוברו לרשת החשמל בשל הליכים מול חברת החשמל, והעירייה פועלת להשלמת חיבורן. התחזוקה השוטפת מבוצעת באמצעות קבלן ייעודי, ולאחר סיום ההתקשרות הקודמת פרסמה העירייה מכרז חדש להמשך התחזוקה, כחלק מניהול שוטף ואחראי של המערכות. כמה עולה שירות הקבלן הזה?
לצד זאת, העירייה ממשיכה לקדם הרחבה של הפעילות הסולארית באמצעות מודלים שונים, לרבות התקשרויות יזמיות שבהן היזם מממן את ההקמה, נושא באחריות לתפעול ולתחזוקה ומשלם לעירייה דמי שכירות עבור השימוש בנכס.
מדובר במהלך המאפשר לעירייה להגדיל הכנסות עצמיות בהיקף של מיליוני שקלים (?!!!) לא רע, - אנחנו רק מבקשים דיווח מדוייק.
שתפו
ניווט במקלדת
מצב שחור - לבן
קביעת ניגודיות
גודל הטקסטים
גופן קריא
הגדלת האתר
תיאור בולט לתמונות
הדגשת קישורים
הדגשת כותרות
שינוי סמן העכבר
כיבוי הבהובים
התאמת קריאה
איפוס ההגדרות 
הצהרת נגישות