במרכזה של פרשת חיי שרה נמצא סיפור שליחתו של עבד אברהם לארם נהריים, כדי למצוא אישה ליצחק. אברהם משביע את עבדו שלא לקחת לבנו אישה מבנות כנען, שהיו עובדי עבודה זרה.
נשאלת השאלה: הרי גם משפחת בתואל ולבן עבדה עבודה זרה, אז לשם מה להרחיק עד לארם נהריים, ארץ מוצאו של אברהם?
הר״ן (ר׳ נסים גירונדי, ספרד מאה ה-14) בדרשותיו מבחין בין שני סוגים של קלקולים באדם: קלקול באמונה ובהשקפת העולם, לעומת קלקול במידות ובתכונות הנפש.
אמונות שגויות ועבודה זרה אפשר לתקן באמצעות לימוד וחינוך - אדם שגדל בבית של עבודה זרה יכול להיחשף לאמת ולשנות את אמונתו. לעומת זאת, מידות רעות ותכונות נפש מקולקלות מושרשות עמוק יותר באדם, וקשה הרבה יותר לשנותן (דרשה ה׳).
אנשי כנען לא היו רק עובדי עבודה זרה, אלא גם חברה שהתאפיינה בעושק, באכזריות ובקלקול מוסרי, כפי שממחיש סיפור סדום. אברהם חשש שמידות שליליות אלו ייכנסו לביתו ויעברו גם לדורות הבאים.
לעומת זאת, במשפחת בתואל ולבן אומנם עבדו עבודה זרה, אך נשמרה גם מידת החסד. רבקה הציעה להשקות את עבד אברהם ואת גמליו עוד לפני שידעה מי האיש, וכך גם לבן, שמיהר לצאת לקראת האורח ולהכניסו לביתו, למרות תאוות הבצע וההתנהגות הבעייתית שלו…
אברהם ידע שקשה לתקן מידות רעות שהושרשו באדם, ולכן העדיף למצוא לבנו אישה ממשפחה שיש בה יסודות מוסריים טובים, גם אם מבחינה אמונית היא עדיין רחוקה מדרכו.
המסר הזה נכון גם לימינו: חז״ל מונים שלושה סימנים המאפיינים את עם ישראל - ״ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים״ (בבלי, יבמות עח ע״ב). אלו אינם רק ערכים שעלינו להאמין בהם, אלא מידות הטבועות בנו, שאמורות לעבור מדור לדור.
אברהם אבינו מלמד אותנו שאפשר לשנות דעות ואמונות, אך את בניין הבית צריך להשתית מראש על מידות טובות, ערכים ועשיית חסד - ״תיתן אמת ליעקב, חסד לאברהם״ (מיכה ז)
שבת שלום, הלל
שתפו
ניווט במקלדת
מצב שחור - לבן
קביעת ניגודיות
גודל הטקסטים
גופן קריא
הגדלת האתר
תיאור בולט לתמונות
הדגשת קישורים
הדגשת כותרות
שינוי סמן העכבר
כיבוי הבהובים
התאמת קריאה
איפוס ההגדרות 
הצהרת נגישות