"זאת יחידה שעושה דברים רציניים" הוא אמר לאתי אחותו. סיירת צנחנים, לוחם במלחמת שלום הגליל והיה בכוחות שהגיעו עד לביירות. התנדבות לימ"מ – היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור. למד קורסי חבלה, קורס קציני משטרה והפך ללוחם מוביל ביחידה.
הוא עשה דברים רציניים ביחידות שפעלו במשימות מאד רציניות. ששון מורדוך הסביר לאחותו היקרה אתי שחשוב לו לעשות דברים רציניים. הסביר לאתי והסביר גם לנו כמה חשוב לעשות דברים רציניים
ששון מורדוך נולד בשנת 1962 לדולי וברוך. גדל כאן בעיר בית שמש. למד בעדיהו ואחר כך בשייבר. מגיל צעיר רצה ששון לשרת שירות קרבי. הוא ידע לדייק ולהסביר מדוע – "לעשות דברים רציניים". ששון נישא לאורנה ויחד הם הקימו בית בעיר בית שמש.
בט"ז בכסלו תשנ"ג, עשרה בדצמבר 1992, יצאו הימ"מ למעצר של מבוקש מארגון האסלאמי בכפר ענזה, שבאזור ג'נין. המבוקש הסתתר בניין מגורים
אולי בניין המגורים הזכיר לך ששון את בנינייני העיר שלנו באותה העת. היה חשוב לך לכרוז במערכת הכריזה ולוודא שכל החפים מפשע עזבו את הבניין. פרצתם לבניין. חברך לנשק רונן ריזאלי נפצע. לרגע לא היססת ששון וקפצת לתוך הבית, השבת אש למחבל וחילצת את רונן. הצלת את חייו..
בהמשך נכנסה עוד קבוצת לוחמים לתוך הבניין, והפעם בפיקודך ששון. המטרה הייתה להיעזר בכישורך כחבלן. הכוח בפיקודך ספג אש תופת. את חייו של רונן הצלת, אבל את חייך לא. זה היה כמה חודשים אחרי שהגענו לגור בעיר הזאת ופתאום הרגשנו מחוברים. מבלי שידעת ששון, חיברת.
ששון האהוב. אני מבקשת לספר לך מעט על מה שקרה כאן אחרי שהלכת מאתנו. אביך היקר ברוך עליו השלום המשיך במסירות לשמר ולטפח את בית הכנסת "בית אסתר" בו מתפללת משפחתי. בית הכנסת
היה תמיד נקי ומסודר. אבא הקפיד שתמיד יהיו חטיפים בשביל הילדים שהגיעו לבית כנסת, וחיכו ל"ימלוך" כדי לקבל ממנו ממתקים.
אמא דולי זכרה לברכה המשיכה לפקוד את בית הכנסת גם אחרי שנפרדה מאבא. חשוב היה לאבא ואמא להנציח את זכרך בבית הכנסת, ובנו שם ארון קודש מכובד. אתה נוכח עד היום בבית הכנסת.
אין לי ספק שאתה מביט על משפחתך המופלאה מלמעלה. על אורנה רעייתך שהפכה לעובדת מסורה במנהל הרווחה שלנו, ועושה מאמצים להפוך חיים של אנשים לטובים יותר.
אורנה חלקה אתמול במפגש מיוחד את רגשותיה ואמרה: "ששון יקירי, 30 שנה עברו ואתה נותרת בן 30. אני חולמת שיום אחד אתה תחזור ונוכל להיות משפחה מאוחדת ושמחה. המסע הזה קשה לכולנו. אנחנו מחויבים לאסוף אחד את השנייה". תראה ששון כמה אתה חי.
על ילדיך, גיא ולירון, אין לי ספק שהסתכלת כל השנים מלמעלה. גיא למד בברנקו וייס. חכם וצנוע גיא. אומרים שהשילוב הזה מזכיר אותך. את לירון ביתך, גננת, מהמעולות בעיר בית שמש, פגשתי הבוקר בבית הבנים עם ילדי הגן.
לירון. ראיתי אותך היום יחד על הילדים צועדת לכוון בית הבנים עם ילדים בני חמש מנופפים בדגל ישראל באושר ושמחה, בדיסוננס מטורף נכנסים לחדר הזיכרון כדי לראות את תמונת אביך. לירון. גילמת הבוקר רגע מכונן בישראליות שלנו. לבכות ולהתרגש ולתת לילדים את היכולת להיות שמחים ומאושרים
ששון, אנחנו נמשיך לצמוח ולגדל ילדים בריאים ושמחים ומצד שני תמיד נזכור שכדי שאנחנו כאן נוכל להקים בתים אתה היית צריך לפרוץ בראש כוח חמוש לבית אחר במקום אחר ולהגן עלינו.
בצומת הרחובות שבין רחוב הרקפת לרחוב הדקל עומד גן משחקים עם אנדרטה שהוקדשה לזכרך. אני מכירה את הגן היטב. ילדיי, שגדלו כמה מאות מטרים משם, נהגו לפקוד את הגן פעמים רבות. האזור עומד להשתנות בקרוב. תכנית פינוי בינוי עומדת להתחיל שם. בצד השיחות על שינוי התב"ע והסכם הפיתוח במקום הכי חשובה הייתה האנדרטה. אני מבטיחה שבתוך ההתחדשות נשמור על החיבור לעבר,
הגן שהוקם לזכרך ישמר.
ששון היקר. אתה מבוגר ממני בחמש שים אבל לנצח תישאר בן 30. הגיל שבו נפלת בקרב. הייתם אתה ואורנה זוג צעיר שהחל לבנות את עצמו בעיר צעירה. מאד דומה לזוגות הצעירים הבוחרים בימים אלו להצטרף אלינו כאן ולהקים בבית שמש את ביתם. אנחנו כאן כולנו מאמנים שבית שמש היא מקום טוב לחיות בו ולגדל בו את ילדינו, ושמדינת ישראל היא מקום טוב לחיות בו. אתה, ששון, בסיפור חייך היית תזכורת מתמדת לכך.
את ערך הרעות למדנו ממך. נכנסת, תוך סיכון עצום, לחלץ את רונן חברך לנשק. סיפורך הוא תזכורת לכך שכל אחד מאיתנו צריך להיות עבור החבר ברגע של קושי ואתגר. כל אחד מאיתנו חייב לסמוך על החבר שיהיה לצידו בעת צרה – בלי קשר לעמדתו הפוליטית, ארץ המוצא שלו או של הוריו, מקום מגוריו או כל שיקול אחר. הרעות מעל לכל.
ששון הסתער. ששון הסתער כדי להגן על חייליו שהיו איתו ועל כולנו שהיינו מאחור
אני עומדת כאן היום כראש עיריית בית שמש ואומרת כי אני מרגישה שבמדינת ישראל של שנת תשפ"ג, כולנו מסתערים במלוא העוצמה אך לא תמיד לעבר היעדים הנכונים. אין פסול בקיומה של מחלוקת, אך אל לנו לראות בבן שיחנו יעד שאותו צריך לכבוש או להחריב. "והנה הייתה חרב איש ברעהו" נאמר במלחמה מול פלישתים. נתקן יחד את הפסוק ונאמר והנה הייתה חרב איש עם רעהו למול אויבנו. כי רק על עצמנו נוכל לסמוך.
לזכרו של ששון מורדוך יש ארון קודש וגן משחקים, וילדים לומדים עד היום על גבורתו של ששון, ועל איש המשפחה שהוא היה ששון פרץ ליעד מבוצר. אני מבקשת מכולנו לחשוב על יעד בונה, יעד פורח שיהפוך את המדינה שלנו ואת העיר שלנו למקום טוב יותר ושמח יותר להיות בו.
על עמדותינו לא נוותר, נדע לקיים מחלוקות. נאמר את דעתנו גם אם הן מרגיזות מישהו אחר. תמיד נזכור שהנשק החברתי שלנו, הכוח שלנו צריך להיות מכוון קדימה, ולא חלילה איש אל אחיו.
בשנים האחרונות בית שמש לימדה שאפשר להיות שונים, עם עמדות דתיות ופוליטיות שונות, אך לאפשר חיים משותפים. גם אצלנו יש קצוות המבקשים לקבוע סדר יום. אני מבקשת להיות קיצונית בדרישה למתינות. רק כך יוכל להיות לנו פה עתיד.
גברתי שרת התחבורה, סגני ראש העיר, חברי המועצה, עובדי עיריית בית שמש תושבי העיר ומעל לכל משפחת השכול המורמת מעם. –
אנחנו לא נוותר על ההסתערות קדימה. נמשיך יחד לפתח, לבנות ולצמוח. יש לנו מדינה מדהימה, יש לנו עיר נהדרת. כל אחד, גם ביו מקודש זה, יבחר האם הוא רואה את האין ומבקש להקטין, או רואה את היש, מפרגן ולוקח אחריות על העתיד. זו הבחירה שלנו.
ששון אני רוצה שתדע שהמשפחה המדהימה שלך ממשיכה לזכור אותך בכל יום ובכל רגע. כראש עיריית בית שמש, יחד עם 160 אלף תושבי העיר מבטיחה להמשיך ולפעול כדי לשמר את הזיכרון שלך ושל כל חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. נמשיך לפעול בדיוק כפי שהייתם רוצים שנפעל.
תושבים יקרים. החברה הישראלית נמצאת במציאות מאתגרת. באחד מן המפגשים שלי בבי הספר נשאלתי על ידי תלמידים צעירים מה קרה לנו. הפניתי את מבטם של הצעירים לאתר בנייה, אחד מני רבים בעיר. ושאלתי מה אתם רואים? אמרתי להם בידכם לבחור האם אתם רואים כאן לכלוך, אבק, ורעש או בנייה, התחדשות והתפתחות והאבק הוא זמני. מדינת ישראל היא בהתחדשות ובהתפתחות. יש "אבק שמפריע" , אירועים מורכבים. תפקידנו להסיר אותם מסדר היום. עוד מעט בסיום הטקס נשיר יחד את שירת התקווה. נשיר אותה מכל הלב. נמלא את ליבנו בתקווה. תקווה לבריאות, לצמיחה, לחינוך. תקווה לאופטימיות, לוויתור והכלה. תקווה להישגים בהייטק, בתעשייה ובמדע.
נעצום עיניים ונדמיין לאן אנחנו יחד יכולים להוביל את מדינתנו ועירנו. ששון ויחד עם כל חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה יביטו עלינו ממרומים הם יהיו גאים בנו ויגידו היה בשביל מי והיה בשביל מה.
אבינו שבשמיים צור שראל וגואלו ברך את מדינת ישראל.
שתפו
