השבוע הסתיימה פעילות בחוג לציור המתנהל במרכז האמנות של מרכז פסגות השבע. בלובי המרכז, הוצגה תערוכת הציורים פרי מכחוליהם ועפרונותיהם של המשתתפים בחוג, מתחילים וותיקים.
באולם הלובי הצטופפו מבקרים רבים, גם כאלה שבאו ליהנות ממופע הסיום של הקונסרבטוריון העירוני. עמדו כולם וניתחו את הציורים, מה נראה בעינם, מה יכול להיות יצירה מושלמת.
בחוג משתתפים צעירים לצד מבוגרים, לגיל כאן אין משמעות, צעירים יכולים לצייר יותר טוב ממבוגרים וגם הפוך, הכישרון קובע, יחד עם זאת כולם מתרשמים מהעבודות של כולם. הכישרונות גדולים, התוצאות בהתאם.
פגשנו את ים אדרי, מוכשרת גדולה בציור, שהספיקה להשתחרר, ואת השנה האחרונה היא מנצלת ללמוד לפסיכומטרי, השאיפות גדולות. בינתיים להנאתה ציירה לא מעט, וחלק מיצירותיה המהממות מוצגים כאן תערוכת הסיום של השנה.
אחת מהן, דמות אישה ישובה על שעון מתקתק, הזמן חולף ובראש המחשבות מתרוצצות. מזכיר לכם משהו? כן בהחלט התלבטויות של צעירה המחפשת את עתידה הטוב. מהרהרת עם עצמה, אוחזת בראשה העטוף בכל מיני גוונים, תמונת מצב. לגמרי.
ים אוהבת את החוג, אוהבת את המורה טניה סטנישבסקי, אוהבת את האווירה. חברתה מיכל, בת גילה, מציינת את הרמה הגבוהה המוצגת . ואכן, יש כאלה שעדיין נמצאים בשלב הראשוני, ויש כאלה שהגיעו כבר לשיא, החברותא כאן מוסיפה להן לשפר עבודתם.
תערוכה כמו זו ראויה בהחלט לעטר אולי את קירות בית האמנים בעיר, ואולי את היכל התרבות. בימים בהם היה רק לובי של מתנ"ס, אזי זה הספיק. היום? בודאי מומלץ בהחלט להעביר את סיום התערוכה למקום חגיגי ומתאים יותר.
בסה"כ נסכם, חשיבותו של החוג אינו רק בקיום תערוכה או בסיכום שנה אלא בפעילות המתמשכת, בה הלומדים מעשירים עצמם ומביאים עצמם לרמה גבוהה יותר. יפה בהחלט שמרכז התרבות – ברשת המתנסים מקדיש תשומת לב לחוגי יצירה כמו למוסיקה כמו למפגשי הורים וכד'. המגוון בכללותו נותן את ההשראה הגדולה לכל.
שתפו
