נעקרו שלטי זיכרון מהאנדרטה לזכר ליפז חימי ז"ל

"יש בבית שמש כמה נקודות זיכרון שראוי לפקוד ביום הזיכרון ולו באופן סמלי. למשל האנדרטה לזכר ליפז חימי ז"ל. למשל האנדרטה בגן גולן. כמו האנדרטה במרכז המסחרי ליד בית העירייה הישן". כך כתבתי והצעתי לראש העירייה ד"ר עליזה בלוך לפני כשלוש שנים, ראש העיר החדשה הנבחרת השיבה: מעולה.

האנדרטה לזכר הילדה ליפז חימי ז"ל שנרצחה בידי בן עוולה בשוק הישן הוקמה במקום הירצחה, ליד מדרגות בקרבת חדר השירותים של המתחם. על הקיר נתלו שני שלטים, בידי אנשים טובים, בשנת 2011. היום כך נראית האנדרטה, עמוד הבטון ערום, ללא כל כיתוב, שני השלטים שתיעדו את זכרה של ליפז ז"ל נתלשו מהמקום. מה שנותר הוא חוטי שרשרת הברזל שתיחתמו את יד הזיכרון, ודגל ישראל.

במשך מספר שנים התקיים טכס בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה גם באנדרטה הזו, ללא נוכחות אישי ציבור, רק מתי מעט, עובדים ובעלי עסקים במתחם השוקניון. האנשים האלה גם טיפחו בכספם ובעיקר מתוך אהבה ומסירות את המקום לזכור ולא לשכוח מעשה בן עוולה שקיפד חייה של ילדה בצורה הכי אכזרית שיש.

לפני 16 שנה התרחש אחד ממקרי הרצח המזעזעים במדינה כאן בבית שמש. רצח כפול, בו נרצחו שני אנשים בעיר, דוד בן חמו ז"ל, רצח מתועב באופן אכזרי עם מכות גרזן, ומעשה הרצח השפל בידי תת אנוש של ילדה בת ה-8 אבל העיניים כולם היו מרוכזות סביב הרצח של הילדה ליפז חימי ז"ל. ב-4 במאי באוה שנה שנת 2006 התגלתה גופתה של ליפז חימי על גרם מדרגות בשוק בבית שמש, על ידי חמישה גברים פלסטינים שהודיעו לתושב העיר על מציאת הגופה. הוא הזעיק את כוחות המשטרה שהגיעו למקום ועצרו את החמישה לחקירה בחשד למעורבות ברצח ומעצרם הוארך.

הרוצח הנתעב אנואר אחדוש, פלסטיני תושב אזור חברון _מהכפר חוסאן) בן 35 קיבל את ענשו והוא יושב בכלא הישראלי למשך שני מאסרי עולם. חברים וקרובים החליטו שבמקום בו נרצחה חייבת לקום אנדרטה לציין זכרה של הילדה, ועוד יותר להבטיח לעולם שמעשה כזה לא יתרחש שנית.

השנה 2022, והאנדרטה ההיא איננה במקומה. השלטים, שניים, על אחד הכיתוב הבא: במתחם זה נרצחה בידי בן עוולה ליפז הי"ד. בת לימור וציון חימי. נשמה טהורה וזכה מופת הליכותיה יהיה לנו לנר תמיד. אלקים אל דמי לך, אל תחרש ואל תשקוט אל. ה יקום דמה. ת.נ.צ.ב.ה. בחלק השני הוצגו תמונות מילדותה של ליפז ז"ז.

שנים עמדו השלטים במקום, מידי שנה הגיעו אנשים לתת כבוד. היו שם גם עציצים פורחים, נוספה שרשרת לתחם את השטח המכובד של המקום. דגל ישראל הונף שם... וזה מה שנשאר היום מכל המעשה הנפלא ההוא. דגל ישראל ושרשרות הברזל המתחמות את המקום, השלטים נעקרו.

מי? למה? שאלות ששאלנו את בעלי העסקים במקום, איש לא יודע ולא מודע למעשה המזעזע. מנהל תיפעול דודו ג'מו, גם הוא אינו יודע. דובר העירייה, שאל ספק ברצינות ספק בציניות, איפה זה. זה מה שקורה כשמנהלים בעיר אינם תושבי העיר ולא חיו כאן את העבר.

גם לא ברור אם האירוע הזה התרחש היום בערב יום ירושלים או אולי לפני ימים או שבועות.