אתמול עוד היה בין הריסות ג'באלייה. שמעון וייס, מנהל תיכון ׳ברנקו וייס׳ בבית שמש, אבא ל-6, נמצא כבר מאות ימים במילואים מאז פרוץ המלחמה. הוא כבר לא סופר... . שמעון נותן את הלב והנשמה וכל זה - בלי לשכוח לרגע את התלמידים ואת צוות המורים שלו ועם געגוע גדול לששת ילדיו ולאשתו.
היום התייצב בבית הספר לפגוש תלמידים, וגם חיילים מבוגריו אשר הגיעו לטכס. הנשק חגור על כתפו מזכיר כל הזמן מניין הגיע: "בעזה אני פוגש תלמידים באמצע המלחמה, כאן אני פוגש איתם, לדבר, לעודד, להסביר. אני גאה בנוער הזה". שמעון, מודע לעוצמת תפקידיו, מחד הוא סמח"ט לוחם, מאידך הוא מנהל בית ספר תיכון בו תלמידיו מוכשרים לקראת המחר. "זה הולך להסתיים בקרוב" מבהיר שמעון את המציאות. זו שנה רביעית בה מנהל שמעון את ביה"ס ביד רמה, והדאגה להצלחת תלמידיו מדירה שינה מעיניו.
היום כאמור התייצב לעודד את הרוח. הנה חלק מהדברים שאמר בנאומו (מתי הספיק לכתוב?) "לפני מספר ימים ביקר אצלנו אלוף פיקוד דרום, האלוף יניב עשור. הוא דיבר על כך שאנו חיים בתקופה היסטורית. הוא גם הזכיר שלתקופות כאלה יש מחיר, ואנו, נדרשים לאורך רוח, לאמונה ולחוסן."
גם משפחת ביה"ס שלנו לא נותרה מחוץ למעגל הכאב. איבדנו אנשים יקרים, איתי שלמו מורנו הי"ד בנה של המורה תמי. ישראל עמר בעלה של דנה. רותם לוי הי"ד חתנה של המורה יפה חדד. בן זוסמן היה אצלנו שש, יזהר הופמן קרוב משפחה של ציפי גולדשטיין. יקיר שמואל טייטלבאום הי"ד אחיינה של ליטל ועוד. סליחה את מי ששכחתי. מניין החללים עומד על 25648, השנה נוספו 174 חללים חדשים. כל אחד מהם עולם ומלואו. האובדן קשה מנשוא. אין מילים לנחמה. בתוך הכאב עלינו לזכור: הנופלים לא היו לשווא. הם נפלו שנמשיל לחיות ללמוד לצמוח להתפתח לבנות עתיד. הם נתנו נותנים וייתנו לנו כוח להמשיך את החיים"
ליד נאומו החשוב של איש הרוח והחינוך שמעון וייס, שרו לסירוגין, בקטעי ביניים מקהלת בית הספר שירי רעות, אהבה וזיכרון. תחת כיפת השמיים וקרני השמש הלוהטת ישבו מאות התלמידים יחד בוגרים לבושים במדים, קשובים לכל הגה, לכל ציוץ. מעל היושבים הופיע מטס חיל האויר בסימן מטס חסר אחד, לציין 50 שנה לנעדר האחרון רון ארד. גם אחרי 50 שנה זוכרים...
בקהל היושבים נכחו ראש מנהל תפעול שהביא דברים בשם רשות החינוך, מורים בהווה ובעבר, אנשי חינוך, וגם מבני המשפחות השכולות.
לפני סיום מציע המנהל גם אקט חינוכי, "כנסו לאתר 'יזכור', שם תוכלו להכיר תווי פנים, לשמוע סיפורים, לקרוא על עוז ורוח אשר הפגינו הלוחמים הגיבורים שלנו, שבמסירתם אנחנו זוכים גם לקיים את היום הזה".
"הם מגש הכסף שעליו ניתנה לנו המדינה, הם מגש הכסף שבזכותם אנו כאן, חיים לומדים, חולמים".
בסיום כיד המסורת הטובה בברנקו, התכנסו חיילים ובוגרים לובשי מדי צהל לשיחה באודיטוריום עם מנהלם המסור והאהוב שמעון וייס.
להצטרפות לקבוצת העדכונים של חדשות קרן אור בית שמש.







