לא צריך לשמוע את תמי זוסמן או את נתי גבאי או את אבישי כהן כדי להשתכנע בנימוקים לחדול מתוכניות הבניה המאסיביות המתוכננות להוסיף עשרות אלפי יחידות דיור. צחקנו כאשר אמרנו שגרינברג נפגש עם גפני לגבש החלטת ממשלה נוספת לבית שמש הוספנו שמוטב להם ולכל הגורמים לא להרחיק לכת, להסתפק בכתוב בהחלטת הממשלה הראשונה זו שנתקבלה בינואר 2022.
מה כתוב שם? הנה מילה במילה, וסליחה שאנחנו מאריכים ומביאים את כל הנימוקים משם. חשוב שתדעו, חשוב שתקדישו לכך כמה דקות מזמנכם היקר בקיץ הזה. הבניה המתוכננת תשפיע על עתידכם. שווה להשקיע כמה דקות בכך. .
הנה: בנתונים התומכים שיובאו להלן תיערך השוואה בין המאפיינים של העיר בית שמש לבין המאפיינים של שאר 14 הערים הגדולות בישראל, לצד נתונים השוואתים נוספים ברמה הארצית.
על מנת לערוך השוואה של מדדים דמוגרפיים וחברתיים-כלכליים, יש לבחון ראשית את המדדים היחסיים, על מנת להביא בחשבון את גודל האוכלוסייה. עם זאת, כדי לקדם מדיניות שתשפיע על היקף אוכלוסייה רחב, יש להראות גם את ההבדלים בערכים מוחלטים. במובן זה, השוואת העיר בית שמש לערים שאמנם דומות לה במונחים יחסיים, תצביע על פערים מספריים מהותיים. מלבד זאת, היתרון לגודל של עיר שאוכלוסייתה גדולה מ-100 אלף תושבים בא לידי ביטוי בכך שכל סיוע בהקמה ושדרוג של תשתיות ישרת היקף נרחב יותר של תושבים. כמו כן, הנטל התקציבי והתשתיתי על הרשויות המקומיות גדל ככל שגדלה האוכלוסייה שמתגוררת בעיר, וזאת מאחר שהתקבולים ממס הארנונה עבור מגורים נמוכים משמעותית מעלות השירותים הניתנים לתושבים. זאת, בניגוד לתשלומי הארנונה המגיעים מעסקים הפועלים בעיר. מאחר שגידול האוכלוסייה בעיר אינו מביא בצידו גידול בהיקף העסקים, לפחות לא באופן פרופורציונאלי, ישנה חשיבות לגידול אבסולוטי, ולא רק לגידול היחסי. נוסף על כך, המענה הממשלתי שניתן לרשויות המקומיות, הן בהיבטי תשתיות ומוסדות ציבור והן בהיבטי אספקת שירותים שוטפים, אינו מספק את כל הצורך ועל הרשות המקומית להשלים את הפערים מתקציבה. במובן זה, ככל שהעיר גדלה בערכים מוחלטים, כך גובר הנטל התקציבי המוטל על כתפיה. לאור האמור ההשוואה בחלקה מתמקדת בהשוואה לערים הגדולות כאשר ההיקפים הגדולים בערכים מוחלטים יבואו לידי ביטוי בדברי ההסבר שבהמשך.
גידול אוכלוסייה מואץ
בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בעשור האחרון גדלה אוכלוסייתה של העיר בית שמש בכמעט 63%. מדובר בשיעור הגבוה ביותר מבין 15 הערים הגדולות, ובפער משמעותי מהעיר בני ברק, המדורגת מיד אחריה עם גידול של 32%. מבין כלל הערים, זהו שיעור הגידול הרביעי בגובהו, כאשר בראש עומדת ראש העין עם גידול של 72%, שניה ביתר עילית עם 65% ואחריהן מודיעין עילית עם 64 אחוזי גידול. שיעור גידול האוכלוסייה בעיר יבנה, המדורגת במדד זה מיד אחרי בית שמש, עומד על 46% בעשור האחרון. על אף ששלוש הערים כאמור מדורגות מעל העיר בית שמש מבחינת גידול האוכלוסייה, הן נבדלות ממנה בכך שאוכלוסייתן קטנה יותר באופן משמעותי (ראש העין – 67 אלף תושבים, ביתר עילית – 62 אלף תושבים ומודיעין עילית – 80 אלף תושבים) ועל כן חוות גידול נמוך יותר בערכים מוחלטים. להמחשה, מספר התושבים שהתווסף לאוכלוסיית בית שמש בעשור האחרון עומד על כ-50 אלף, ואילו במודיעין עילית, ראש העין, וביתר עילית הוא עומד על 31 אלף, 28 אלף ו-24 אלף תושבים בהתאמה. תל אביב, למשל, חוותה גידול אוכלוסייה גבוה רק במעט מאשר בית שמש (תוספת של 63 אלף תושבים בעשור האחרון), בעוד שאוכלוסייתה גדולה כמעט פי ארבעה. מלבד זאת, בעוד שהרשויות המקומיות ביתר עילית ומודיעין עילית הגיעו למיצוי פוטנציאל הגידול שלהן, העיר בית שמש צפויה להמשיך במגמת הגידול שאפיינה אותה בעשור האחרון, כפי שיוצג בהמשך.
תחזית גידול אוכלוסייה עתידי, עוד עולה כי בהתאם למספר התחלות הבניה ושיווקי הקרקע שאירעו בין השנים 2021-2019, מבין כלל הערים, שיעור הגידול העתידי בעיר בית שמש, בשלוש השנים הקרובות, מוערך ב-21.7%, שני בלבד לקריית גת ובפער מזערי של 0.1%. . יצוין כי הגידול הצפוי במודיעין עילית מוערך ב-13.3%, בביתר עילית ב-12.7% ובראש העין ב-8.8% בלבד. יתרה מכך, הערים מודיעין עילית וביתר עילית, בניגוד לעיר בית שמש, אינן חתומות על הסכם גג, ומשום כך לא צפויות לגדול באותו האופן שבו בית שמש גדלה ולא מוטל עליהן הנטל התקציבי והתשתיתי שמתלווה באופן טבעי להרחבה משמעותית כל כך של העיר. כמו כן, על בסיס חישוב צופה פני עתיד, עולה כי בשנת 2030 צפויה העיר לגדול בכמעט 63% לעומת שנת 2020. זהו השיעור הגבוה ביותר מבין כל הערים בישראל.
כמו כן, בהתאם לנתוני משרד השיכון, מבין הערים הגדולות, בבית שמש עומס השיווקים הגבוה ביותר ביחס לגודל האוכלוסייה, עבור השנים 2021-2019:
* שיווקי קרקע לדיור עבורם הוכרז על זוכה בנוסף, בחינת מספר יחידות הדיור ששווקו ביחס למצאי הדירות הקיים מעלה כי מבין כלל הערים בישראל, בבית שמש השיעור הגבוה ביותר במדד זה, והוא עומד על 139 דירות לכל אלף דירות קיימות.
הבנייה המואצת בעיר בית שמש מהווה כר פורה להגירה חיובית אל העיר. במהלך חמש השנים שבין 2016 ל-2020, שיעור מאזן ההגירה הפנימית (נכנסים אל העיר בניכוי יוצאים, ביחס לגודל האוכלוסייה בשנת 2015) עמד על 6.7%. מדובר בשיעור הגבוה ביותר מבין הערים הגדולות ובפער משמעותי, כאשר רמת גן מדורגת שניה עם שיעור מאזן הגירה של 3.7% בלבד. גם בהשוואה לערים עם מאפייני אוכלוסייה דומים לבית שמש, כלומר ערים עם ריכוז גבוה של אוכלוסייה חרדית, מדובר במאזן הגירה חריג במיוחד, כאשר בביתר עילית עומד הנתון על 1.3% בלבד, בירושלים מאזן הגירה שלילי בשיעור של 4.2%, במודיעין עילית מאזן הגירה שלילי בשיעור 1.6%ובבני ברק מאזן הגירה שלילי של 6.7%.
יתרה מכך, עבור תושבים שיוצאים מערים עם ריכוז גבוה של אוכלוסייה חרדית, בית שמש מהווה יעד הגירה מרכזי, כאשר 10% מכלל התושבים שיצאו בחמש השנים שבין 2016 ל-2020 מירושלים, בני ברק, ביתר עילית ומודיעין עילית, עזבו לבית שמש. בתוך כך, בשלוש מתוך חמש השנים שבין 2016 ל-2020 היתה בית שמש היעד אליו היגרו הכי הרבה תושבים מירושלים, כאשר בשנתיים הנותרות היא היתה היעד השני. עבור התושבים העוזבים את ביתר עילית, במהלך כל החמש השנים האחרונות הייתה בית שמש יעד ההגירה השני, ועבור תושבי מודיעין עילית היא היתה יעד ההגירה השלישי. בנוסף, מאזן ההגירה בין בית שמש לרשויות מקומיות המהוות מוצא הגירה עיקרי אליה, עומד על 9,765 תושבים במהלך חמש השנים האמורות (לדוגמה: מספר הנכנסים לבית שמש מירושלים בניכוי מספר העוזבים את בית שמש לירושלים שווה ל-6,408). במובן זה, לא רק שהגידול בעבר ובעתיד בבית שמש הוא הגבוה ביותר מבין הערים הגדולות, אלא שחלק ניכר מהגידול של העיר נובע מעזיבה של אוכלוסייה מערים עם מאפיינים דומים.
כמו כן, מבט מעמיק על דפוסי ההגירה ביחס לאזורים הסטטיסטיים מצביע על הבדלים מהותיים בין שכונות בדירוג חברתי-כלכלי נמוך (אשכולות 4-1 בהתאם לנתוני שנת 2017 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) לבין שכונות בדירוג חברתי-כלכלי גבוה (אשכולות 5 ומעלה): בעוד ששכונות חלשות נהנות משיעור מאזן הגירה חריג במיוחד - 9.41% (הגבוה מבין הערים הגדולות), השכונות החזקות חוות עזיבה משמעותית של תושביהן, עם שיעור מאזן הגירה שלילי העומד על 8 אחוזים, והשני בגובהו מבין הערים הגדולות ובפער זניח מהמקום הראשון במדד זה. נתון זה ממחיש את מסלול ההידרדרות אותו חווה בית שמש בשנים האחרונות והוא בא לידי ביטוי בציפוף ועיבוי שכונות עם אוכלוסייה חלשה מחד, לעומת דילול מסיבי של שכונות חזקות מבחינה חברתית כלכלית מאידך. יתרה מכך, מדובר בפער הגבוה ביותר בדפוסי הגירה בין שכונות חלשות לחזקות, והוא עומד על כ-17.5%. מגמה זו מגבירה באופן משמעותי את המעמסה הכלכלית על עיריית בית שמש ומעצימה עוד יותר את האתגר שבהתמודדות עם גידול אוכלוסייה מואץ עם הטיה ברורה לאוכלוסייה חלשה.
* נכנסים בניכוי יוצאים לישובים אחרים ביחס לשכונות באשכול 4-1 בדירוג החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
* נכנסים בניכוי יוצאים לישובים אחרים ביחס לשכונות באשכול 10-5 בדירוג החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
תחבורה
סקר שביעות רצון שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2019 מצביע על כך ש- 66.7% מתושבי בית שמש אינם מרוצים ממצב הכבישים והמדרכות באזור מגוריהם. מדובר בשיעור הגבוה ביותר שנמדד בסקר זה, אשר תואם את המצב בשטח: בשנים 2019-2015, שטח הכבישים שנסללו, הורחבו או שוקמו בשטח השיפוט של בית שמש, במ"ר לאלף תושבים, היה הנמוך ביותר מבין הערים הגדולות ובפער משמעותי. נתון זה ממחיש כי גם בהיבטי תשתיות כבישים קיים פער ניכר בין המענה שניתן לבין קצב הגידול של העיר. בחינת נתוני גמר הסלילה מצביעה על מגמה זהה.
באותו סקר שערכה הלמ"ס, עולה כי 51% מתושבי העיר אינם מרוצים משירותי התחבורה הציבורית באזור. מדובר בשיעור הגבוה ביותר מבין הרשויות שנסקרו, כאשר גם ממצא זה מוסבר על ידי צפיפות גבוהה בקווי השירות, הנובעת מהגידול המסיבי של אוכלוסיית העיר.
פריון ותעסוקה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מבין הערים הגדולות, ההכנסה לנפש בבית שמש עומדת על 2,533 ש"ח והיא הנמוכה ביותר ובפער משמעותי מיתר הערים. כך למשל, ההכנסה לנפש בבני ברק, המדורגת מקום אחד לפני האחרון במדד זה, גבוהה יותר ב-14% מאשר בבית שמש, ובתל-אביב ההכנסה לנפש גדולה פי שלושה וחצי.
נתון זה מוסבר על ידי שיעור ההשתתפות הנמוך של תושבי בית שמש בכוח העבודה, העומד על 57.7% בלבד, שלישי מהסוף בהשוואה ליתר הערים הגדולות. יצוין כי אמנם שיעור ההשתתפות בכוח העובדה בירושלים ובבני ברק נמוך יותר (50.3% ו-49.3% בהתאמה), אולם מרחב ומגוון אפשרויות התעסוקה העומדים בפני תושבי ירושלים ובני ברק הוא גבוה הרבה יותר, בהיותן רשויות מקומיות המדורגות גבוה במדד הפריפריאליות (בני ברק באשכול 10, ירושלים באשכול 9 ובית שמש באשכול 5 בלבד).
מציאות זו, של גידול מסיבי של שכונות בדירוג חברתי-כלכלי נמוך לעומת עזיבה המונית של תושבים משכונות חזקות, בא לידי ביטוי בעובדה שבצד הגידול המשמעותי של אוכלוסיית בית שמש, מאז שנת 1995 ירד הדירוג החברתי-כלכלי של העיר מאשכול 5 לאשכול 2 בשנת 2017. מדובר בשיעור הירידה (60%) הגבוה ביותר מבין כלל הרשויות המקומיות. מעבר לכך, מדובר בנתון צופה פני עתיד, שכן המשך המגמה כפי שהיתה עד כה תוריד עוד יותר את הדירוג החברתי-כלכלי של אוכלוסיית בית שמש ותציב אותה באשכול 1, הנמוך ביותר בדירוג זה.
כאמור לעיל, הגידול המואץ של העיר בית שמש, בעבר וכצפוי בעתיד, הוביל לפער חריג וייחודי בין המענה התשתיתי שניתן לבין קצב הגידול המהיר. נוסף על כך, גידול האוכלוסיה הדרמטי מקשה על הרשות המקומית לספק רמה סבירה של שירותים לתושבים המתגוררים בעיר, בין השאר על רקע העובדה שעיקר הגידול מקורו בקבוצות אוכלוסייה חלשות יחסית, וללא מענה מיידי, קצב הגידול העתידי רק יחריף את הפערים. לאור האפיונים הייחודיים של העיר בית שמש, כפי שהובאו לעיל, מוצע להכריז על בית שמש כיישוב בעל עדיפות לאומית לטובת הצעדים וכלי הסיוע המנויים בהחלטה זו.
כלי הסיוע בהחלטה, נקבעו לתקופות שונות בין השנים 2025-2022, ובהלימה למטרותיה ולשיקולים ולנתונים דלעיל, ומתמקדים בצמצום הפער שבין הצורך בתשתיות תומכות דיור לבין התקצוב בפועל ולחיזוק מוניציפלי של עיריית בית שמש, לאור הגידול הדמוגרפי יוצא הדופן המשליך במישרין על יכולתה של העיר להתמודד עם הנושא; לצד פיתוח כלכלי-חברתי של העיר בית שמש, בדגש על תחום התעסוקה, זאת בשים לב לירידה המשמעותית בדירוגה הכלכלי חברתי של העיר.
השתכנעתם? לא? קראו שוב ועכלו את הנתונים שהממשלה אספה וכתבה בטרם החליטה על תמיכה בסכום של חצי מיליארד שח. .
שתפו
ניווט במקלדת
מצב שחור - לבן
קביעת ניגודיות
גודל הטקסטים
גופן קריא
הגדלת האתר
תיאור בולט לתמונות
הדגשת קישורים
הדגשת כותרות
שינוי סמן העכבר
כיבוי הבהובים
התאמת קריאה
איפוס ההגדרות 
הצהרת נגישות