בבית שמש אחוז אבטלה נמוך, כך מוצהר מעל גבי כל לקט פרסומי של שירות התעסקה. רוב הגברים בעיר הם חרדים, כאשר רוב האוכלוסיה חרדית, מסתמא שהרוב הוא גם גברים חרדים. עיקר נטל הפרנסה בכל בית בדרך כלל נופל על שכמי הגבר, במקומות מסויימים מאוד הנטל הזה עובר לאשה בעלת המקצוע. בציבור החרדי, נטען בעבר שרוב הנשים עסוקות, עוסקות במגוון רחב של עבודות, מורות, מחנכות, גננות, אחיות, שירותי רפואה, וכן הלאה.
הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר החרדי מובילה מהלך אסטרטגי בשיתוף עם חמישים וארבע רשויות מקומיות, בהשקעה כוללת של עשרים ותשעה וחצי מיליון ש"ח בעבור מאות אלפי התושבים, במטרה להתמודד עם הפריסה הגיאוגרפית הייחודית ועם אתגרי התעסוקה והרווחה של האוכלוסייה החרדית. התוכנית מתמקדת בפיתוח כלכלי- חברתי ברמה המקומית, תוך שימת דגש על החינוך הבלתי פורמלי, פיתוח המיומנויות וחיזוק הרווחה הקהילתית. שיתוף הפעולה מאפשר התאמה לצורכי התושבים ולרגישויותיהם התרבותיות, ניצול יעיל של המשאבים, מחזק את אמון הציבור ומגביר את רמת השותפות. מהלך זה מציב את הרשויות המקומיות כמובילות השינוי וכמנוע לצמיחה הכלכלית- חברתית ארוכת הטווח. בית שמש בכלל כל הרשויות. הפרישה הגיאוגרפית של הרשויות החרדית מציבה את בית שמש במקום גבוה, אחרי ירושלים בני ברק ואז בית שמש. ככל שהשנים חולפות מצמצמם המרחב בין בני ברק לבית שמש.
נתוני תעסוקת חרדים ברשויות המקומיות השונות מלמדים על שונות גדולה בהיקף ואיכות התעסוקה של התושבים החרדים ברשויות המקומיות השונות. ושימו לב לנתון הבא: בית שמש מעל ירושלים ובני ברק בביטוי גברים חרדים עוסקים. בית שמש עם 54% בעוד ירושלים ובני ברק מתחת עם 48%. רק בהשוואה אצל נשים בני ברק לפני כולם עם 88% נשים עוסקות. ירושלים 71% עוסקות ובית שמש עם 66%. נתונים נכונים לשנת 2020. למה 2020? מאז לא נעשה מחקר בנושא.
מסקנות: אם ברוב הבתים שני בעלי הבית, גם הגבר וגם האישה עובדים, משמע ההכנסה סבירה לקיום משפחה. יכול להיות שההכנסה מהבתים העובדים מצומצמת והיא המאיץ למתן הנחות? אכן כן.
הגברים החרדים משתכרים פחות ממחצית (49%) משכרם של הגברים היהודים הלא-חרדים (9,929 ש"ח לעומת 20,464 ש"ח), והנשים החרדיות משתכרות כשני שלישים (66%) משכרן של הנשים היהודיות הלא-חרדיות (8,617 ש"ח לעומת 13,057 ש"ח). הנה אם כן הנקודה הטעונה תיקון.







