בחירתו של אלי טוויל בתואר החשוב והמכובד יקיר שנת תשפ"ז בחמ"ד, מלמדת הרבה על ההיסטוריה של העיר במשך 75 שנותיה. מעל ל-30 שנה ניהל טוויל בצניעות, בנחישות, במסירות, בדייקנות, בחביבות, תמיד תמיד בחיוך. גם כאשר היה לו לטוויל לומר משהו קשה לצוות שלו, ותמיד יש למנהל טוב מה ללמד ולהוסיף לצוות הכי טוב שעמד לרשותו.
היום אומר טוויל: "הראויים לפרס הם צוות המורים שעשו במלאכת הקודש בחינוך ילדי בית שמש". הוא אשר אמרנו, עבודת החינוך לעולם אינה מושתתת על עבודתו של אדם אחד, יש שתפקידו להנחות, להוביל, לקבוע מטרות, לתכנן, להביט רחוק. ויש מי שתפקידו להפוך את החזון למציאות. אלי טוויל ידע בכל שנות כהונתו להוביל, הוא היה בעל ניסיון עוד מנתיבות בה שימש כמנהל אגף חינוך, כך שידע והבין את מערכת גם מהצד ההוא של מינהל חינוך עירוני.
אחד המברכים הראשונים היה עמיתו לדרך, הרב אוריאל פדידה, מנהל בית הספר הממ"ד עוזיאל, שגם הוא כמו טוויל יודע בדיוק את גודל המעמסה הכבדה על כתפיו של מנהל. "אני מברך את ידידי על הזכייה. תואר נכסף ויקר המוענק ליידי סגולה". הערת ביניים, ממ"ד עוזיאל נולד מתוך התרחבות המסגרת ומספר הילדים הגדל בשכונת גבעת שרת, מה שגרם לצורך לפתוח מסגרת חינוך ממ"ד נוספת בשכונה.
מי עוד במברכים, חבר מועצת העיר לשעבר, היום עו"ד רפי מחטבי. "בהתרגשות עצומה אני מרשה לעצמי לברך את אלי, המנהל אלי, כך הכרתי אותו, על פועלו רב השנים בבית שמש. הערכתי אז והיום כפל כפליים במבט לאחור על חשיבות היציבות בתפקודו ובתפקידו. לא תמצאו היום מנהלים מעל ל-3 עשורים את אותו מוסד. הנה הדוגמא הכי חיובית לכך. תודה לך אלי". מסיים חבר מועצת העיר לשעבר.







