מבנה מקווה טהרה ציבורי חדיש מוסב לישיבה ובית כנסת

מקווה טהורה שהוקם ע"י משרד השיכון בהשקעה של כ-8 מיליון ₪ מוסב בימים אלה לישיבה ולבניית בית כנסת. בימים אלה פועלים עובדי קבלן בהריסת פנים המבנה בכוונה להתאימו לישיבה ולבית כנסת. המקווה הממוקם ברחוב הירדן 35 עמד ריק במשך שמונה שנים למרות שהוא הושלם ועמד בכלל כללי התקן המחמירים למקוואות. "במאה אלף ₪ הורסים אצלכם מבנה של 8 מיליון ₪" לעג לי אחד הפועלים הערביים במקום שהועסקו מטעם הקבלן המשפץ. המבנה נבנה מכספי המדינה במסגרת הוראות וועדת ברודט להקמת מבני ציבור עבור שכונות חדשות אשר הוקמן לפי מכרזי משב"ש ורמ"י.

במבנה שני מקוואות טהרה נפרדים, כולל כל האביזרים הנדרשים לקיומם, כולל מערכת דוודים לאספקת מים חמים, מקלחות, חדרי הלבשה, מעקות, ועוד.

אל המקווה מוביל גרם מדרגות שניכר מערימות האשפה בו כי כף אדם לא דרכה בשביל זה זמן רב. ערימות אשפה, ניירות עלים ועוד נאספו בשביל המוביל אל דלת הפלדה המגינה על שער הכניסה.

מדוע לא השתמשו במקווה? הרב דוד ספקטור ז"ל הממונה על המקוואות ניסה בכל כוחו להפעילו לטובת הציבור כמקווה טהורה ציבורי בעלויות זולות ונתמכות ע"י המועה"ד. משום מה הזרם הקנאי המתגורר בסביבה מנע את הפעלתו בטענות לא ברורות. אחת הסברות מספרת כי בסמוך למבנה זה קיים מקווה נוסף, המנוהל בידיים פרטיות. חוסר עניין לקיים תחרות בין שני המקוואות, הפרטי והציבורי, גרם לכך שהמקווה הציבורי יישאר נעול ואילו המקווה הפרטי פועל.

וועדת ההקצאות של העירייה בראשות מנכ"ל העירייה עו"ד מתי חותה הקצתה את המקווה בחודש יוני האחרון לטובת עמותה בשם מעיין אברהם. העירייה הקצתה את המבנה לשימוש למשך 25 שנים במבנה הקיים הכולל שטח של 250 מ"ר ואפשרה לעמותה גם להוסיף בנייה על הגג בשטח כפול של 500 מ"ר כל זב לטובת בית כנסת. התנגדויות ניתן היה להגיש עד לאמצע ספטמבר קרי לפני כחודשיים.

בירור קל אצל רשם העמותות העלה כי מדובר בשני תושבים, תושבי רמה ב' בשם ראובן קלפהולץ ומנדל קרליבך, המזוהים עם העדה החרדית.

יו"ר המועצה הדתית ביקש לברר מהן הזכויות שיש למועצה הדתית על המבנה באם יש לה זכויות בכלל. להפתעתו ולאכזבתו גילה ע"פ חוות דעת היועץ המשפטי של המועצה הדתית עו"ד מוטי ברקוביץ', המבנה הוחזר לבעלות הרשות המקומית. ממי הוחזר? למה הוחזר? ובעיקר למה עמד ריק במשך 8 שנים, עו"ד ברקוביץ' לא מפרט בתשובה שנתן ליו"ר המועצה הדתית.

עו"ד ברקוביץ' כותב עוד כי המבנה התיישן, טיעון שרחוק מהמציאות. ביקור במקום מוכיח אחרת לגמרי. הציוד, כולל כל הציוד עדיין חדש שלא נעשה בו שום שימוש, הכול היה חדש כאילו רק אתמול סיימו לבנות או להרכיב אותו. הכיורים, האמבטיות, כלי האינסטלציה עדיין מבריקים וחדשים כאילו הוצאו מהקופסא והורכבו רק אתמול. התיישנות? ממש רחוק מכך.

תשובת היועץ המשפטי שלה, כובלת את ידיה של המועצה הדתית אשר ביקשה להפעיל את המקום כמקווה ציבורי. מעניין היכן היא הייתה במשך כל השנים בהם עמד המבנה?